ז' בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 34: שורה 34:
===נולדו===
===נולדו===
* [[תרצ"ח|תרח"צ]] (12/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם דונין]], [[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל [[תענך]].
* [[תרצ"ח|תרח"צ]] (12/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם דונין]], [[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל [[תענך]].
* [[תרצ"ט]] (1938\11\01 [[למניינם]]) - ר' [[מיכה שטיינמץ]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].
* [[ת"ש]] (20/10/1939 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
* [[ת"ש]] (20/10/1939 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].



גרסה מ־21:28, 30 באוקטובר 2024

<< >> חודש חשוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ז' בחשוון הוא היום השביעי בחודש חשוון. ביום זה מתחילים לומר בארץ ישראל "ותן טל ומטר לברכה" בתפילת שמונה עשרה.

שאלת גשמים

אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או בג' חשון שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים[1].

גם לאחר שחרב בית המקדש, המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט"ו יום לאחר הרגל[2].

זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה[3].

לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על "אחרי הרגל" לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון[4].

בעבודת השם

יום זה מדגיש את הפלאת מעלת אהבת ישראל, שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר[5].

ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל[6], ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש[7].

ענין הגשמים קשור עם עבודת האדם, היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות[8].

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

אירועים

נולדו

נפטרו

קישורים חיצוניים


הפתגם היומי - ז' בחשוון - מלוח היום יום
הסדר לאחר מתן תורה הוא: הסרת ערלת הגוף, הלשון, הלב - מעשה דיבור מחשבה. אברהם אבינו שהיה קודם מתן-תורה הרי בתחילה הכיר את בוראו - מחשבה, אחר כך פירסם אלוקותו, - דיבור, ואחר כך מילה - מעשה.

הערות שוליים

  1. מסכת תענית פרק א' משנה ג'.
  2. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים קיז, א.
  3. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם.
  4. ש"ך חושן משפט סימן מג.
  5. התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 513.
  6. ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.
  7. שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב.
  8. התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ"ב חלק א' עמוד 248.