רפאל נימוטין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (ככל הנראה לא מדובר ברפאל נימוטין, שהרי תמונה זו צולמה בשנות ה90 לחייו. וזקן האיש שבתמונה - שחור) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''רפאל נימוטין''' ([[תרס"ט]]-[[ט' ניסן]] [[תשס"ד]]) היה [[שוחט]] חסיד חב"ד שהתגורר ב[[לנינגרד]] ומסר נפשו על מנת להעמיד שוחטים שומרי תורה ומצוות. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת רמות א' ב[[ירושלים]]. | הרב '''רפאל נימוטין''' ([[תרס"ט]]-[[ט' ניסן]] [[תשס"ד]]) היה [[שוחט]] חסיד חב"ד שהתגורר ב[[לנינגרד]] ומסר נפשו על מנת להעמיד שוחטים שומרי תורה ומצוות. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת רמות א' ב[[ירושלים]]. | ||
גרסה אחרונה מ־00:00, 24 בספטמבר 2024
הרב רפאל נימוטין (תרס"ט-ט' ניסן תשס"ד) היה שוחט חסיד חב"ד שהתגורר בלנינגרד ומסר נפשו על מנת להעמיד שוחטים שומרי תורה ומצוות. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת רמות א' בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בדווינסק בשנת תרס"ט לאביו החסיד ר' שמואל נימוטין.
בילדותו עברה משפחתו בהוראת אדמו"ר הרש"ב להתגורר בפטרבורג ואביו ניהל במקום מסעדה יהודית כשרה ובית הארחה, כדי שהעוברים ושבים בעיר יוכלו להתארח במקום ראוי לשומרי תורה ומצוות ולאכול מזון כשר.
בהיותו ילד צעיר, זכה לישון בחדר אחד יחד עם הרבי שהגיע בשנת תרפ"ד לבקר את חותנו לעתיד אדמו"ר הריי"צ שהתגורר באותה שעה בפטרבורג, והוא אף זכה שהרבי ילמד אותו הקלדה עיוורת כאות הוקרה על זה שנתן לו את מיטתו האישית.
לרגל הבר מצווה שלו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ יחד עם אביו, ואדמו"ר הריי"צ הורה לו לקבוע מקום לתפילתו ולא להסתובב בשעת התפילה בבית הכנסת אנה ואנה כשידיו משחקות עם רצועות התפילין של ראש (ותוך כדי הדברים הראה אדמו"ר הריי"צ בידיו את התנועה של אלו שעושים כך).
היה נכנס ויוצא בבית הגאון הראגאצ'ווי ר' יוסף ראזין בלענינגראד.
בשנת תרצ"ז לאחרי שאביו הר"ר שמואל הי"ד נאסר בשנת תרצ"ז, הוא הי' מהראשונים של העשרה הרוגי מלכות, נאסר בחודש מנ"א תרצ"ז, והרגו אותו במרתפי הנ.ק.וו.ד לאחרי שבועיים בחודש אלול תרצ"ז, הנה כל משפחתו נשלחו לגלות מעיר לנינגרד, בסיביר, והי' שם יותר מ20 שנה בגלות, באמצע שנות המלחמה, שאז ידי הנ.ק.וו.ד. היו עסוקים בעניני המלחמה, יצא ממקום גלותו, ונשא את זוגתו מרת פאשע, והמשיך להתגורר בעיר, עד שנאסר עוד הפעם לאחרי המלחמה, וכשהצליחו לתופסו נכלא ונשלח לגלות למשך 17 שנה, מהכלא נשלח לגלות לקזחסטן בערים אלמא אטא וקוסטנאי. ולאחרי שיצא לחירות בסוף שנות החמישים למניינם במיתת סטלין, הנה היות שרכש את אומנות השחיטה בעת היותו צעיר לימים ושימש אצל זקנו הגאון החסיד הר"ר יהושע נימוטין בעיר וויטבסק, וקיבל ממנו קבלה. הנה מאחר ולא היו שוחטים בעיר לנינגרד, לקח הוא על עצמו את מלאכת הזביחה ועסק במסירות נפש בשחיטת בשר כשר תחת מגף השלטון הסובייטי, ואף עסק בהכשרת שוחטים אחרים באומנות זו חרף הסכנה שבדבר. המשטרה החשאית ערכה מרדף נרחב אחריו.
עם נפילת מסך הברזל, יצא את גבולות ברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התיישב בשכונת רמות בירושלים, ונפטר בט' ניסן תשס"ד בגיל 95 ונטמן בהר המנוחות.
על שמו הוקם "מכון ר"ן" במוסקבה, הנושא את שמו בראשי תיבות, וממשיך בדרכו העמדת שוחטים יראי שמים עבור הקהילה היהודית ברוסיה ובתפוצות.
מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' אלכסנדר שיינין
- הרב יצחק קוגן
