הורודוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
היישוב הורודוק היה שייך לרוסיה הצארית ובהמשך השתייך לפולין. | היישוב הורודוק היה שייך לרוסיה הצארית ובהמשך השתייך לפולין. | ||
לאחר הסתלקותו של [[המגיד ממזריטש]] ובנו רבי [[אברהם המלאך]] עמד רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] שהתגורר ופעל בהורודוק בראש [[תנועת החסידות|עדת החסידים]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק ח' . | לאחר הסתלקותו של [[המגיד ממזריטש]] ובנו רבי [[אברהם המלאך]] עמד רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] שהתגורר ופעל בהורודוק בראש [[תנועת החסידות|עדת החסידים]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק ח'}}. | ||
לאחר עליית רבי מנחם מענדל לארץ ישראל בשנת [[תקל"ז]], התיישב [[אדמו"ר הזקן]] בהורודוק בין השנים [[תקמ"א]] - [[תקמ"ג]]. באותה העת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] מינו את אדמו"ר הזקן, רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[ישכר דוב מליובאוויטש]] כמנהיגי עדת החסידים{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק י' תקופת ויטבסק - האראדאק. ראה ערך [[התייסדות חסידות חב"ד]].}}. | לאחר עליית רבי מנחם מענדל לארץ ישראל בשנת [[תקל"ז]], התיישב [[אדמו"ר הזקן]] בהורודוק בין השנים [[תקמ"א]] - [[תקמ"ג]]. באותה העת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] מינו את אדמו"ר הזקן, רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[ישכר דוב מליובאוויטש]] כמנהיגי עדת החסידים{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק י' תקופת ויטבסק - האראדאק. ראה ערך [[התייסדות חסידות חב"ד]].}}. | ||
גרסה מ־05:37, 3 ביולי 2024
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הורודוק (Гарадок, Gródek) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס רוסיה הלבנה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית וחסידית גדולה.
במקום פעל רבי מנחם מענדל מוויטבסק ובהמשך הייתה מקום מושבו של אדמו"ר הזקן (בין השנים תקמ"א - תקמ"ג).
יהודי הורודוק
היישוב הורודוק היה שייך לרוסיה הצארית ובהמשך השתייך לפולין.
לאחר הסתלקותו של המגיד ממזריטש ובנו רבי אברהם המלאך עמד רבי מנחם מענדל מוויטבסק שהתגורר ופעל בהורודוק בראש עדת החסידים[1].
לאחר עליית רבי מנחם מענדל לארץ ישראל בשנת תקל"ז, התיישב אדמו"ר הזקן בהורודוק בין השנים תקמ"א - תקמ"ג. באותה העת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק מינו את אדמו"ר הזקן, רבי ישראל מפולוצק ורבי ישכר דוב מליובאוויטש כמנהיגי עדת החסידים[2].
הרב מרדכי מהורודוק, מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי, היה נחשב מבעלי ההשכלה בחסידות, ואדמו"ר האמצעי מינה אותו למשפיע בצ'אסניק ולאחר מכן בהורודוק.
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, לאחר נישואיו בסביבות שנת תער"ב שימש הרב יוסף דב קסטל כרב מורה הוראה בהורודוק עד שנת תרפ"ט.
בין שתי מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-1,000 יהודים, כשני שליש מתושביו. בחודש אלול תרצ"ט (ספטמבר 1939) נכבש היישוב בידי הצבא האדום, והולאמו בו עסקים פרטיים כמו בכל רוסיה הקומוניסטית.
בל' סיוון תש"א (25 ביוני 1941) נכבש היישוב בידי הגרמנים, ועד מהרה הוטלו על יהודיו גזירות שונות, ובהן הגבלות תנועה, חובת ענידת טלאי צהוב וחובת ביצוע עבודות כפייה.
בכ"ד אדר תש"ב (13 במרץ 1942) הוקם בעיירה גטו קטן, בן רוכזו כ-1,500 יהודים בצפיפות רבה. בחודש אייר אותה שנה נלקחו כ-200 מיהודי הגטו למחנה העבודה בקראסנה. בתקופה זו פעל בגטו ארגון מחתרת, בראשות אליהו לידסקי, אשר עשרות מחבריו נמלטו ליערות, וחברו לפרטיזנים. בז' תמוז תש"ב (22 ביוני 1942) בוצעה בגטו אקציה, בה נורו כ-900 יהודים, וכ-400 הועברו למחנה העבודה בקראסנה. במקביל הצליחו כ-200 יהודים להימלט ליערות הסביבה. היהודים שהושארו בגטו נרצחו כעבור כחודשיים, ה' יקום דמם.
חסידי חב"ד בעיר
- הרב מנחם מענדל דוד קיובמן הידוע בשם ר' דוד הורודוקער - מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, רב בוויעטקא, משפיע בכמה קהילות בברית המועצות ועובד ה' מופלא
- ילידי העיר האחים ר' שמואל לייב פרוס מכפר חב"ד ור' חיים שניאור זלמן פרוס מחסידי חב"ד במוסקבה
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק ח'
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק י' תקופת ויטבסק - האראדאק. ראה ערך התייסדות חסידות חב"ד.
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |