משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח: הבדלים בין גרסאות בדף

מאמרי רבותינו נשיאנו
	האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
	אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
	המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
	דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־18:40, 9 ביוני 2024

בלע המוות לנצח הוא שמו (דיבור המתחיל) של המאמר חסידות אותו אמר הרבי ביום שלישי פרשת דברים ה' מנחם אב תשכ"ה. יום סיום אמירת קדיש אחרי הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה אמו של – יבדלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א. המאמר הוגה על יד הרבי ויצא לאור לקראת פרשת ויקהל פקודי תשמ"ח.

המאמר עוסק בכללותו בביאור ענין ביטול המוות לעתיד לבוא. המאמר מיוסד בכללותו על מאמר אדמו"ר המהר"ש - בלע המוות לנצח - תרכ"ח.

תוכן המאמר

המאמר מיוסד בעיקר על הפסוק

"בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל־פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל־הארץ כי ה' דבר"

— (ישעיהו פרק כה פסוק ח)

פרק הראשון: הרבי מביא את אדמו"ר המהר"ש שאומר במאמרו שלעתיד לבוא לא יהיה ענין של מיתה כי אז יתקיים הענין של "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". מסביר אדמו"ר הזקן שעכשיו קיים ענין של מיתה היות ובחטא עץ הדעת נעשה תערובת של רע וטוב, לכן אם אדם הראשון יחיה חיים נצחיים אז גם הרע שבו יהיה נצחי, לכן נוצרה מציאות של מיתה בשביל שהרע לא יהיה נצחי. הרבי מוסיף ואומר שענין המיתה נוצר מהחטא עצמו כי החיות זה בקדושה והמות זה מהטומאה, והיות ומזה נוצר מוות רוחני, אז לכן נשתלשל מזה גם בגשמיות - מוות גשמי
פרק השני: הרבי מסביר שלעתיד לבוא יתבטל הרע, כי אז יהיה גילוי אור אלוקי נעלה, עוד יותר נעלה מהגילוי שהיה בימי שלמה שעם היות שנתבטלו לפניו, עדיין לא היה זה ביטול גמור [על דרך מלכת שבא, שלמרות שהתבטלה לשלמה, עדיין היא נשארה מלכה].
פרק השלישי:

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:אורי_כהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורי יהודה כהן]]
+{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
-[[הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[תר"ע]] - [[כ' כסלו]] [[תשס"א]]) שימש כראש הקהילה היהודית ברוטרדם אחרי המלחמה ופתח [[ישיבה]] ו"[[חדר]]" בהולנד ועסק רבות בהצלת יהודים בשליחות [[הרבי]]
+'''בלע המוות לנצח''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר חסידות]] אותו אמר [[הרבי]] ביום שלישי [[פרשת דברים]]  [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ה]]. יום סיום אמירת קדיש אחרי [[חנה שניאורסון|הרבנית הצדקנית מרת חנה]] ע"ה אמו של – יבדלח"ט – [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[פרשת ויקהל פקודי]] [[תשמ"ח]].
-==תולדות חיים==
+המאמר עוסק בכללותו בביאור ענין [[תחיית המתים|ביטול המוות]] [[לעתיד לבוא]]. המאמר מיוסד בכללותו על מאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] - בלע המוות לנצח - [[תרכ"ח]].
-הרב אורי יהודה כהן נולד בשנת [[תר"ע]] לאביו הרב אברהם אריה הי"ד בעיר המבורג שב[[גרמניה]]. בצעירותו למד בישיבה בפרנקפורט שם שהה עד עלות ה[[נאצים]] לשלטון אז היגר לעיר רוטרדם בהולנד שם פתח מפעל לגבינות, מספר שבועות לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] נשא את רבקה יעקובסון - בתו של מזכיר הקהילה היהודית ברוטרדם
-===אוכל כשר במלחמה===
-ביום [[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו גייסות הגרמנים להולנד. חמשה ימים לאחר מכן הולנד כולה היתה כבר בשלטון נאצי. הרובע היהודי נהרס בהפגזות הכבדות, וכעבור זמן קצר החלו הגזירות. היהודים חויבו להירשם במשרדי הגסטפו, עסקים יהודיים הוחרמו, הנסיעה בתחבורה הציבורית נאסרה על היהודים והקניה בחנויות הותרה רק לשעות ספורות, גזירות אלו ואחרות הציקו ליהודי הולנד, אבל לר' אורי היתה באותם ימים דאגה חשובה יותר: השחיטה נאסרה, ומה היהודים יאכלו? בצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים. הבית היה ממוקם בין משרדי הצי הגרמני, לבין משרדי ארגון הנשים הנאציות. פעמיים בשבוע הביא ר' אורי [[שוחט]] למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.
-גטאות לא הוקמו ברוטרדם, אך במשך שנתיים סבלו היהודים מגזירות קשות. ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] קיבלו אלפיים מיהודי העיר זימון להתייצב בככר העיר, מעטים הסתתרו, אבל רובם הגיעו לכיכר, ממנה נשלחו למחנות "עבודה" שלא היו אלא מחנות השמדה בגרמניה, לאחר כמה משלוחים, נותרו יהודים מעטים בלבד ברוטרדם, ביניהם ר' אורי, רעייתו ובתו התינוקת.
-===הנאצים בעקבותיו===
-בשנת [[תש"ג]] נולד לו בן נוסף שנפטר כעבור כמה שבועות. ר' אורי בא בדברים עם אזרח הולנדי שהעביר את הגופה לשומר בית החיים, וכך הובא התינוק לקבורת ישראל. תקופה קצרה עברה מאז נפטר התינוק, ובאחד הימים התדפקו אנשי הגסטאפו על דלת ביתו של ר' אורי. הם ביקשו את הילד של משפחת כהן. ר' אורי ענה שהילד נפטר. אחד השוטרים ההולנדיים הציע לקחת את הבת, אולם הגרמנים כידוע מסודרים מאוד, והם אמרו שברשימה שלהם נכתב ילד ולא ילדה, וכך הסתלקו לדרכם. ר' אורי ואשתו הבינו שמסוכן מדי להמשיך להחזיק את הבת הפעוטה בבית, והם מסרו אותה מיד לידידים גויים שאימצו אותה עד סיום המלחמה.
-בפעם הראשונה שבאו אנשי הגסטפו לביתו, אמר להם – כשהוא מעמיד פנים עצובות: "חבל על היינות הטובים שיש לי בבית". הגרמנים נרמזו, וכעבור שעה קלה שכבו בביתו בגילופין, ור' אורי ואשתו נמלטו על נפשם. בפעם אחרת הגיעו הגרמנים לביתם. עוד הם דופקים בדלת, ארזו ר' אורי ורעייתו במהירות את מיטלטליהם, נכנסו לחדר פנימי, משם למרפסת וממנה עברו לדירה סמוכה, ונעלמו מהאזור.
+==תוכן המאמר==
-גוי הולנדי בעל לב-טוב שהיה בקשרים טובים עם קצינים נאצים, היה מגלה ליהודים את מי הגרמנים רוצים ללכוד בזמן הקרוב, לילה אחד נודע לר' אורי שבעוד שעה קלה יגיעו הגרמנים לביתו. הוא ואשתו יצאו מיד את דירתם במנוסה. הם לא הספיקו לרדת במדרגות הבנין, כשמולם התייצבו אנשי הגסטפו שתבעו לדעת היכן גרים משפחת כהן. ר' אורי לא היסס והראה להם על אחת הדירות בבנין. כשהגרמנים עלו במדרגות, נסו ר' אורי ורעייתו על נפשם...
+המאמר מיוסד בעיקר על הפסוק {{ציטוט|"בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל־פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל־הארץ כי ה' דבר"|מקור=(ישעיהו פרק כה פסוק ח)}}
-בשעת לילה הגיעו לבית ידיד גוי מקומי. ר' אורי אמר לו בתקיפות: "אין לך ברירה, אני נשאר כאן הלילה עד הבוקר. אם אשאר לאחר מכן, זכותך למסור אותנו למשטרה". בשעת בוקר מוקדמת עזבו בני הזוג את הבית ונדדו ממקום מסתור למשנהו, עד שהצליחו למצוא גוי שהסכים להסתירם לזמן ארוך תמורת בצע כסף. בדירה זו חיו עד לסיום המלחמה.
-יותר משעסק בהריגת הנאצים, התעסק ר' אורי בהצלת יהודים. הוא טרח בזה תוך סיכון עצמי ומסירות נפש עצומה.
+'''פרק הראשון:''' הרבי מביא את אדמו"ר המהר"ש שאומר במאמרו שלעתיד לבוא לא יהיה ענין של מיתה כי אז יתקיים הענין של "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שעכשיו קיים ענין של מיתה היות וב[[חטא עץ הדעת]] נעשה תערובת של רע וטוב, לכן אם אדם הראשון יחיה חיים נצחיים אז גם הרע שבו יהיה נצחי, לכן נוצרה מציאות של מיתה בשביל שהרע לא יהיה נצחי. הרבי מוסיף ואומר שענין המיתה נוצר מהחטא עצמו כי החיות זה בקדושה והמות זה מהטומאה, והיות ומזה נוצר מוות רוחני, אז לכן נשתלשל מזה גם בגשמיות - מוות גשמי
-בימי המלחמה, דאגו הנאצים להרוס את בתי הכנסת ברוטרדם, אולם המרתף של בית הכנסת המרכזי, נשאר עומד על תילו כיוון שהיה מבנה חזק במיוחד. במרתף שכן ארכיון הקהילה היהודית בו תעודות רישום הנישואין של הקהילה, וכן כתרים של ספרי תורה, עם חפצי ערך רבים נוספים.
+{{ש}}'''פרק השני:''' הרבי מסביר שלעתיד לבוא יתבטל הרע, כי אז יהיה גילוי אור אלוקי נעלה, עוד יותר נעלה מהגילוי שהיה בימי שלמה שעם היות שנתבטלו לפניו, עדיין לא היה זה ביטול גמור [על דרך מלכת שבא, שלמרות שהתבטלה לשלמה, עדיין היא נשארה מלכה].
-הנאצים נעלו את המרתף במנעול פשוט משום שלא חלמו שמאן-דהו יעז להכנס למרתף ללא רשותם. אולם ר' אורי היה נועז מאוד. הוא ניצל את עובדת היותו יליד גרמניה, דובר גרמנית רהוטה ולבוש באופנה הגרמנית, והקפיד תמיד להסתובב ברחובות רוטרדם כשתחת בית שחיו עיתון בשפה הגרמנית. משום כך יכל להסתובב ברחובות העיר ללא פחד ולהגיע עם חבר אל המרתף ולרוקן את תכולתו. הוא הבין את החשיבות בתעודות הנישואין של הקהילה, ומסר אותו למשמרת בארכיון העירייה. למרות שראש העיר היה ממונה מטעם הנאצים, הסכים מנהל הארכיון להשאיר את הארכיון למשמרת ברשותו.
+{{ש}}'''פרק השלישי:'''
-את כתרי הספר תורה וחפצי ערך אחרים מכר בשוק השחור, ובתמורתם שילם שכר לגויים שהסתירו יהודים ובמקביל החל בחלוקת מזון ליהודי העיר. מידי בוקר יצא לרחובות העיר רכוב על אופניים של חלבן; "כדי החלב" שלו היו מלאים בחבילות מזון אותם חילק, וכך הציל בכל יום כשלוש מאות משפחות יהודיות מחרפת רעב!...
-באותם ימים פנתה אליו נערה יהודיה בבקשה למצוא לה מקום מסתור. הנערה סיפרה כי היא באה בקשרי שידוכין לפני פרוץ המלחמה, וכעת חתנה מתחבא במרתף מסויים, אבל היא, כמובן, לא יכולה לגור עם חתנה, ולכן היא מבקשת מסתור במקום אחר... ר' אורי כהרגלו חשב על רעיון נועז ביותר. הוא דאג להעמיד חופה, ולקדש את שני הצעירים, וכך מצאה לה הכלה מקום מסתור אצל חתנה
-זמן המלחמה הנוראה, נותרו מספר יהודים שהסתתרו ברוטרדם, והם היו זקוקים לעזרה מיידית, כמו תשלום לגויים שהסתירו אותם, וכן אוכל, לשם כך שיתף ר' אורי פעולה עם המחתרת הקומוניסטית שלחמה בנאצים. חברי המחתרת סיפקו לו תלושי מזון כדי שיחלקם ליהודים הרעבים, והוא מצידו העביר למחתרת מנגנונים להפעלת מטעני נפץ. הוא אף הגה רעיון נועז להשגת נשק מדים ומסמכים של חיילים נאציים. מספר ר' יוחנן ספרנאי מכפר חב"ד: "ר' אורי ביקש מבעל קונדיטוריה מידידיו, להכין שני סוגי בונבוניירות שוקולד; באחד מהם הכניס רעל חזק במיוחד, וכן סוג נוסף, 'רגיל', שנעטף בצבע אחר. בונבוניירות אלו מסר ר' אורי לאנשי המחתרת ההולנדית. נערות הולנדיות צוידו בבונבוניירות הללו משני הסוגים, והן יצאו לטייל עם חיילים גרמנים.
-"במהלך הטיול עם החייל הגרמני, הוליכה הנערה את החייל למקום מוסכם על אנשי המחתרת, שם הציעה לו בונבוניירה; היא אכלה את הבונבוניירה הרגילה, ואילו לחייל הגרמני נתנה בונבוניירה מורעלת. תוך דקות ספורות, נפל הגרמני ללא רוח חיים ואנשי המחתרת שהמתינו לא הרחק, פשטו את מדיו, לקחו ממנו את המסמכים והנשק, זרקו את הגופה לתעלת מים והסתלקו מהמקום.
-"כך נהרגו עשרות חיילים גרמניים, ור' אורי קנה את ליבם של אנשי המחתרת שמצידם סייעו לו להגיש עזרה בהסתרת יהודים. סיפור זה שמעתי מר' אורי בעצמו" - חותם ר' יוחנן ספרנאי את סיפורו.

משתמש:מוישי כהן/בלע המוות לנצח: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:40, 9 ביוני 2024

תוכן המאמר

תפריט ניווט