אהרן מקרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי [[אשר מסטאלין]], חיה שרה, רבקה. | |||
*רבי [[אשר מסטאלין]] היה תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]], היה מיודד עם אדמו"ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב"ד). כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|הלשינו]] על אדמו"ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר {{הערה|ראה בספר "כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים", מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל}}. | |||
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב"ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן | יש אומרים שבילדותו גדל אצל [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות פטירת אביו{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] ח"ב עמ' 41.}}. | ||
*חיה שרה נישאה לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]]. | |||
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב"ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] (בן ה[[צמח צדק]]). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]}}. | |||
*רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית [[דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־10:46, 29 בנובמבר 2023
ר' אהרן מקרלין היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, ומחביריו של אדמו"ר הזקן.
תולדות חיים
אביו של הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין היה רבי יעקב שמש, חסיד של הבעש"ט, הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית.
האימרה בתורה אור[1] "אהרן אותיות נראה" היא מאמר של הבעש"ט אל רבי יעקב שמש. הבעש"ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ"נראה כזה צומח אהרן". היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין[2].
אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו הבעש"ט בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו לבעש"ט ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד לעולם הזה לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר[3].
פעם בהיותו במזריטש, אמר ר' אהרן בלחש את שיר השירים, כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון[4].
יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו"ר הזקן ייסד את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים.
בעקבות סכסוך נפרד הוואלפער מר' אהרן, תחילה היה למתנגד ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.
נפטר עוד בחיי המגיד ממעזריטש ביום ה' דחג הפסח, תקל"ב.
אדמו"ר הזקן כתב כי מעולם לא ביקר אצלו[5].
עם אדמו"ר הזקן
היה בקשר קרוב מאד עם אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן אמר עליו שבחים נפלאים, בין השבחים אמר עליו: שאופן היראה שלו מהשי"ת היא כמו אדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת.
פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים".
משפחתו
לרבי אהרן היו שני בנים ושתי בנות: רבי יעקב (חתן רבי אברהם מקרלין), רבי אשר מסטאלין, חיה שרה, רבקה.
- רבי אשר מסטאלין היה תלמידו של רבי שלמה מקרלין, היה מיודד עם אדמו"ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב"ד). כשהלשינו על אדמו"ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר [6].
יש אומרים שבילדותו גדל אצל אדמו"ר הזקן בעקבות פטירת אביו[7].
- חיה שרה נישאה לרבי מרדכי מצ'רנוביל (בזיווג ראשון שלו), ונולדו להם שלושה ילדים, אשר אחד מהם הוא רבי יעקב ישראל מטשרקאס.
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר האמצעי. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק מאוורוטש (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת אדמו"ר הרש"ב ואם אדמו"ר הריי"צ[8].
- רבקה (המכונה ריוולע) נישאה לרבי שלום שכנא (אבי הצמח צדק), בזיווג שני, לאחר התאלמנותו מהרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן.
ראו גם
- ר' שלמה מקרלין
קישורים חיצוניים
| הקודם: - |
אדמו"רי קרלין ? - ? |
הבא: האדמו"ר רבי שלמה מקרלין |
הערות שוליים
- ↑ תצוה פב, ב.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 152.
- ↑ ספר התולדות הבעש"ט ח"א עמ' 419 ואילך. רשימות דברים עמ' 199.
- ↑ בית רבי פכ"ה. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 293.
- ↑ אגרות קודש אגרת נח אות כג.
- ↑ ראה בספר "כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים", מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל
- ↑ שמועות וסיפורים ח"ב עמ' 41.
- ↑ אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו