מלחמת חרבות ברזל: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 97: | שורה 97: | ||
==החטופים== | ==החטופים== | ||
כ-240 אנשים נשים וטף ובהם חיילות לצד קשישים, תינוקות לצד ילדים, נחטפו לעזה ומוחזקים במקומות שונים על ידי חמאס ויתכן על ידי גורמים אחרים. | |||
גורלם לא ידוע, ויתכן וחלקם פצועים מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. | |||
בזמן המלחמה החמאס שיחרר 4 נשים, הצבא חילץ חיילת אחת בחיים וגם 2 חטופות שנרצחו על ידי המחבלים. | |||
===שחרור בכל מחיר?=== | ===שחרור בכל מחיר?=== | ||
שורה 110: | שורה 116: | ||
במסע לא הוצבו אופציות לממשלת ישראל כיצד לפעול, אם במבצע צבאי או עסקה, בעוד בעולם התורני-ימני, יש דיעות שונות אם להיענות בחיוב לעסקה אפילו במחיר 1 מול 1, כיון שמדובר בשחרור מחבלים העלולים לרצוח באכזריות ולארגן פיגועים. | במסע לא הוצבו אופציות לממשלת ישראל כיצד לפעול, אם במבצע צבאי או עסקה, בעוד בעולם התורני-ימני, יש דיעות שונות אם להיענות בחיוב לעסקה אפילו במחיר 1 מול 1, כיון שמדובר בשחרור מחבלים העלולים לרצוח באכזריות ולארגן פיגועים. | ||
===עסקאות בדרך=== | ===עסקאות בדרך=== |
גרסה מ־06:28, 20 בנובמבר 2023
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג שמחת תורה כ"ב תשרי תשפ"ד בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה"ל וחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים.
במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום מדינת ישראל, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו למעלה מ-300 יהודים.
מהלך המלחמה
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג שמחת תורה תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום.
מתקפת רצח
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני אלפי מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.
יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, בסיסי צה"ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1500 מחבלים. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להשמיד להרוג ולאבד כמה שיותר יהודים בארץ הקודש.
התמהמהות
עם פרוץ מתקפת הרצח בבוקר שמחת תורה, בכל מחנות ובסיסי צה"ל שררה "הדממה" דהיינו מצב-חג, בו בכל מחנה ומוצב נותרים רק נציגים נחוצים, וחרף הידיעות המודיעיניות שזרמו בליל שמחת תורה, הצבא לא הודיע על כך לחיילים בגבול עזה ולא בוצעו צעדים אופרטיביים למגננה והתקפה.
בימים הבאים, פרשנים רבים דימו את הפשלה הנוראית בחוסר ביצוע צעדים מתבקשים, לחוסר כוננות או מתקפה לפני מלחמת יום כיפור. ולאחר מלחמת יום כיפור הרבי זעק על כך שלא קיימו את פסק חז"ל: הבא להרגך השכם להורגו.
צה"ל התמהמה ובשעות הראשונות למתקפה כוחות דלילים פעלו ביבשה ובאוויר, אבל בחלוף שעות בודדות החלו להגיע כוחות מיוחדים במקביל לחיילים בחופשה וגם לשעברניקים אשר להם ידע בקרבות קשים וחילוץ בני ערובה. כמה מהגיבורים הללו התפרסמו בכלי התקשורת, ועל גיבורים אלו נמנים יאיר אנסבכר לוחם לוט"ר לשעבר, ויששכר נתן הי"ד מ"פ ביחידה המיוחדת מגלן, שהגיע לעזה היישר מחופשת חג.
מהלך המלחמה
כאשר בצה"ל החלו להבין את היקף הכיבוש והאכזריות, החל תוך כדי שמחת תורה, גיוס חיילי מילואים בצו 8 ובמגוייסים גם חסידי חב"ד. רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקים לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג[1].
בימים הבאים צה"ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים בצו 8 והחלה התקפה צבאית רחבת היקף בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים.
זמן קצר לאחר מכן גם מחבלי החיזבלה היושבים בלבנון החלו לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת.
מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה לפי מיקום ועל פי הנחיות פיקוד העורף[2].
בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפה היתה אווירית בעיקרה, ובו בזמן התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים[3].
הכניסה הקרקעית החלה בפועל בליל שבת אור לי"ג מרחשון באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.
פרסום דעת הרבי
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות[4].
שבועון בית משיח מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר חב"ד אינפו.
מאמרי הרב וולפא
הרב שלום דובער וולפא אשר קיבל עידודים נמרצים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם בשבועון בית משיח, מאמרים אקטואליים למלחמה ובהם השקפת הרבי לעת הזאת, על פי שיחות, אגרות ומענות הרבי בענייני שלימות הארץ.
בבית משיח, גיליון 1385, ובחב"ד אינפו פירסם מאמר נחרץ כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה וליישבה ביהודים ובפועל יש לנהוג לפי "עשרת הדברות" דלקמן:
1. לסיים את כיבוש כל רצועת עזה, ולנקות אותה באופן מוחלט ממחבלים.
2. רק ישראל תשלוט על כל חבל עזה, בלי עזרת שונאי ישראל למיניהם.
3. השליטה תהיה לא רק בענייני ביטחון, אלא גם בחינוך ובריאות וכיו"ב.
4. שום גורם זר לא יקבל שליטה בעזה, גם לא באופן של אוטונומיה.
5. כל טרוריסט שיפריע לזה, דמו בראשו כאחיו החמאסים.
6. להקים ברצועה מקומות ישוב עראיים לפליטים, ולמנות מי שינהל אותם.
7. זה ייעשה במימון של אומות העולם, אשר גם יקלטו חלק מהפליטים.
8. להתחיל מיד לבנות את כל 23 הישובים שנעקרו בחורבן גוש קטיף.
9. לבנות מחדש את ישובי 'עוטף עזה' שנחרבו בתחילת המלחמה.
10. באתר הבינוי עבור הפליטים, אפשר להשתמש בפועלים ומנהלי עבודה מביניהם. אבל בישובי גוש קטיף, ייעשה מאמץ להעסיק רק פועלים עבריים.
אור לגויים
ר' משה מלייב מנחלת הר חב"ד הוא אחד המסבירנים החב"דיים הבולטים במלחמת חרבות ברזל, כאשר מצד אחד מכהן הוא כאיש זק"א ועשה עבודת קודש בהריסות ישובי עוטף עזה ובתפקידו השני רואיין על ידי כלי תקשורת רבים מישראל ובעיקר מחוץ לארץ ומסביר את מלחמת עם ישראל ודעת הרבי בנידון. על פעולותיו בתחום ההסברה רואיין בהרחבה בשבועון בית משיח [5] והסביר כיצד מובהרת כיום דעת הרבי: "אתה רואה את החיילים מאמינים בזה בכל לבם. הם רוצים לכבוש את עזה עד הסוף; לא מוכנים בשום אופן שיחזירו אותם באמצע הדרך. זו הרי העמדה הברורה של הרבי, במלחמת לבנון ובמלחמת יום כיפור – כאשר קרא בכאב גדול לכבוש את דמשק, ולו לשעה–שעתיים, או את ערי לבנון. אבל צה"ל – בהוראת המדינאים – עשה 'אחורה פנה'. אנשים בשטח מבינים שאי אפשר להמשיך כך; אי אפשר לעשות כל פעם מבצע ולחזור באמצע לארץ ישראל מבלי שהמשימה בוצעה עד תום".
גיבור ישראל יאיר אנסבכר
ראיון מיוחד פורסם בבית משיח, עם יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר, ונסע מיד לשטח והציל רבים מהיפך החיים, ובמקביל חיסל מחבלים בגבורה ובאמונה. בראיון הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ, על כל הפרטים הקשורים למצב העדכני. ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו.
פעילות חסידי חב"ד
פעילות בקרב החיילים
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים למבצע תפילין וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים[6]:
- שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ[7][8][9][10][11][12][13].
- ניידות חב"ד פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים[14][15][16][17].
- ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. ועד אברכי אנ"ש צפת הקים מוקד שיבוץ יציאה למבצעים במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים.
- חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם[18].
- מרכז את"ה בארץ הקודש פתח במבצע הפצת חת"ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה[19].
פעולות בערים מופגזות ומפונות
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב יגאל כספי במעלות והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון[20].
הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה[21].
באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.
פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים
- בשכונת קראון הייטס נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש[22][23][24]
- הזמר החב"די אברהם פריד הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, מי שברך לחיילי צה"ל[25].
- חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים[26].
החטופים
כ-240 אנשים נשים וטף ובהם חיילות לצד קשישים, תינוקות לצד ילדים, נחטפו לעזה ומוחזקים במקומות שונים על ידי חמאס ויתכן על ידי גורמים אחרים.
גורלם לא ידוע, ויתכן וחלקם פצועים מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה.
בזמן המלחמה החמאס שיחרר 4 נשים, הצבא חילץ חיילת אחת בחיים וגם 2 חטופות שנרצחו על ידי המחבלים.
שחרור בכל מחיר?
משפחות החטופים וארגונים נוספים, פועלים לתעמולה אינטנסיבית בארץ ובמדינות העולם, כדי לשחרר את החטופים 'בכל מחיר', חלקם מבהירים כי חייבים להציב את שחרור החטופים כמטרה ראשונה ועליונה של המלחמה, דהיינו שאם יוצב תנאי שחרור חטופים מול הפסקת המלחמה, להיענות בחיוב. כך גם להיענות בחיוב לכל מספר מחבלים משוחררים מול החטופים.
ישנם משפחות חטופים המוחים נגד שיטת פעולה זו, כיון שאינה תואמת הלכה, ולכן תובעים להעדיף מבצע צבאי, או עיסקה במחיר שפוי.
משפחות החטופים אשר מבקשים שחרור בכל מחיר, אירגנו צעדה גדולה הנמשכת ימים רבים, כולל שבת.
מסע משפחות החטופים
לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ואירוע הטבח והחטיפה, ארגנו מחלקת החירום בצעירי חב"ד מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס מיוחד להטסת בני משפחות החטופים מארץ הקודש לארצות הברית, תפילה באוהל הק'[27], שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה בוושינגטון ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי[28].
במסע לא הוצבו אופציות לממשלת ישראל כיצד לפעול, אם במבצע צבאי או עסקה, בעוד בעולם התורני-ימני, יש דיעות שונות אם להיענות בחיוב לעסקה אפילו במחיר 1 מול 1, כיון שמדובר בשחרור מחבלים העלולים לרצוח באכזריות ולארגן פיגועים.
עסקאות בדרך
בניגוד למקובל במקרה של שבויי מלחמה, למרות הזמן הארוך שחלף מאז תחילת המלחמה, לא ניתנה אפשרות לאנשי האו"ם לבקר את השבויים, וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם, ולמעשה המשא ומתן נערך בעיניים סגורות, כאשר אין אינפורמציה כמה שבויים יש וכמה מהם בחיים.
מתוך הדיווחים נראה, כי הממשלה מנסה לדחוק לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים, וזה לפי כלל הגיוני שלנשים קשה יותר בשבי, ובניגוד לכל תעמולת השמאל והאנטי-דתיים במשך השנים על שיויון בכלל ובצבא בפרט.
בתחילת חודש כסלו נפוצו דיווחים כי עסקה מתקרבת ואלו פרטיה בערך - שחרור 50 חטופים והם נשים וילדים ובתמורה שחרור כ-150 מחבלי חמאס, ומספר ימי הפוגה מהפגזות.
שתיקת חב"ד
רבנים, עסקנים, אישים, וכלי התקשורת החב"דיים, אינם מגיבים באופן ברור לגבי עסקאות שבויים צפויות. מלבד COL המציג סקר מאת הכתב מנדי ברגר: סקר: להסכים להפסקת אש תמורת שחרור חלק מהחטופים?
חיילים חב"דיים שנרצחו
- החייל החב"די בנימין לב - נפל בשבת כ"ב תשרי תשפ"ד[29][30][31]. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
- החייל אלי אמיל שמאילוב הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד[32].
- החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו[33][34].
- החייל אביתר אוחיון הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת כ"ב תשרי תשפ"ד. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו[35].
- הקצין, יששכר נתן הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי נחלת הר חב"ד. בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד, ישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, והמכון חסידי טכנולוגי בצפת. נפל בכ"ח מרחשוון תשפ"ד במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג[36].
התעוררות לאחדות
התוועדות וירטואלית
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש ובהשתתפות רבבות[37].
בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב"ד ובהם:
- הרב שמואל הנדל - יו"ר מטה משיח בארץ הקודש
- הרב חיים הלל שפרינגר - יו"ר את"ה בארץ הקודש
- הרב יוסף יצחק בוטמן - משגיח ראשי בתומכי תמימים לוד
- הרב מיכאל טייב - משפיע ובעל טור קבוע בשבועון כפר חב"ד
- הרב מענדל גורביץ - משפיע בישיבת אור שמחה
- הרב סענדי וילישאנסקי - שליח באיטליה
- הרב דב הלפרין – משפיע באלעד
כנס חיזוק והתעוררות
ביום חמישי י״ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון האגודה למען הגאולה ובהשתתפות רבבות[38].
בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים:
- הרב שמעון וייצהנדלר - ראש ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)
- הרב בן ציון פרישמן - חבר האגודה למען הגאולה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)
- הרב לוי הלפרין - משפיע בתומכי תמימים דעת
- הרב ירמיהו קאליפא - מנכ״ל ישיבת תומכי תמימים באר שבע
- ר׳ עמי מיימון - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה'
- ר׳ עודד מזרחי - פעיל במוזיאון גוש קטיף
כינוס השלוחים בסימן אחדות
כינוס השלוחים העולמי תשפ"ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל[39]
צעירי חב"ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.
לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם בשבועון בית משיח, מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד.
בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב מענדי הנדל, הרב זלמן ליברוב ועוד.
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני אחדות נראו בשטח:
- הרב יוסף ישעיה ברוין, נאם בשני הכינוסים.
- הרבנים פיזם שלוחי הרבי בשדרות, כל אחד נאם בכינוס אחר
- הבנקט של המשיחיסטים כונה הפעם מלוה מלכא
קישורים חיצוניים
- מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית
- השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס
- תגית מלחמת חרבות ברזל
- תגית: מלחמת חרבות ברזל באתר הגאולה
- תגית: ניסי חרבות ברזל באתר הגאולה
- "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה באתר הגאולה
- מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה באתר הגאולה
- הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק באתר הגאולה
- שבועון בית משיח 1380 גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה
- שבועון בית משיח 1381 - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה יצחק שמיר עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה
- שבועון בית משיח 1382 גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
- שבועון בית משיח 1383 גיליון מלחמה - בראיון עם המשפיע הרב שלמה זרחי מוסבר מה על חסידי חב"ד לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב מסביר על הסברה בארץ ובחו"ל, וכתבה מיוחדת אודות ספר תורה לחיילי צה"ל שנכתב על פי הוראת הרבי, וביוזמת וארגון הרב מנחם מענדל גורליק.
- תגית: מלחמת חרבות ברזל, באתר 'לחלוחית גאולתית'
מלחמות ישראל | ||
---|---|---|
מלחמות | מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) | מלחמת סיני (תשי"ז) | מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) | מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) | מלחמת יום כיפור (תשל"ד) | מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) | מלחמת המפרץ (תנש"א) | מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) | מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד) | |
פעולות ומבצעים | פעולת כראמה (תשכ"ח) | מבצע אנטבה (תשל"ו) | מבצע ליטני (תשל"ח) | תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) | מבצע רגל עץ (תשמ"ו) |
הערות שוליים
- ↑ הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382.
- ↑ חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.
- ↑ חב"ד אינפו ושבועון בית משיח 1382.
- ↑ על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי בשבועון בית משיח 1382, עמודים 34-36.
- ↑ ראיון משה מלייב בית משיח 1383
- ↑ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח ,
- ↑ פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה .
- ↑ עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה .
- ↑ התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה .
- ↑ פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל .
- ↑ השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית .
- ↑ מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים .
- ↑ תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי .
- ↑ חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד.
- ↑ ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה.
- ↑ הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק.
- ↑ תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית.
- ↑ שבועון בית משיח 1382 ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.
- ↑ מבצע הפצת חת"ת.
- ↑ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה
- ↑ הדפסת התניא בבארי
- ↑ גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי
- ↑ תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770
- ↑ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו
- ↑ מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט
- ↑ מחאה בברוקלין למען השבויים
- ↑ משפחות החטופים נסעו להתפלל אצל הרבי
- ↑ שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט
- ↑ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד
- ↑ חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד
- ↑ תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה
- ↑ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!
- ↑ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד
- ↑ נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד
- ↑ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו
- ↑ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד, שבועון בית משיח 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד
- ↑ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה
- ↑ שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש
- ↑ שבועון בית משיח 1382 ידיעה ומודעה