נשמה יתירה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
'''נשמה יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנה.<REF>[[ביצה]] יז א.</REF> | '''נשמה יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנה.<REF>[[ביצה]] יז א.</REF> | ||
. | |||
ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפלות השבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]]. | |||
תענוג זה, הוא התענוג שהיה לנשמה קודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]]. | |||
== שני בחינות == | |||
ישנן שני בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". | |||
הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שהנשמות נהנין מזיו השכינה בג"ע, וכן בתפלת השבת דכתיב אז תתענג על ה' כו'. | |||
הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש התענוג, להכלל בעצמות, כניצוץ הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג. | |||
== תענוג זה מול התענוג שבלימוד התורה == | |||
שני בחינות תענוג אלו, שהם בחינת [[תענוג]] הנעלם, היא למעלה מתענוג המורגש שבא בשכל, והבא על ידי לימוד התורה, מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה, אמנם בחינת תענוג הנעלם הזה הוא, שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעוה"ב. | |||
ועל אף שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שבלימוד התורה, כדאי הדבר, מכיון שע"י התשובה האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע לדביקות נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות לנשמה בגן עדן וגם לא בעולם הבא, ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.<REF> [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]</REF> | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה מ־06:12, 4 באפריל 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| שבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר · שמירת שבת כהלכתה · שמירת השבת | |
נשמה יתירה באה לאדם בכל ערב שבת ובמוצאי שבת ניטלת הימנה.[1] . ביאור הדבר הוא, שיש להם לנשמות אהבה ויראה בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל תפלות השבת, מלמעלה על הנשמה.
תענוג זה, הוא התענוג שהיה לנשמה קודם בואה לגוף בעולם הזה.
שני בחינות
ישנן שני בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".
הבחינה הנקראת כסף, היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שהנשמות נהנין מזיו השכינה בג"ע, וכן בתפלת השבת דכתיב אז תתענג על ה' כו'.
הבחינה הנקראת זהב, היא בחינת רשפי אש התענוג, להכלל בעצמות, כניצוץ הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.
תענוג זה מול התענוג שבלימוד התורה
שני בחינות תענוג אלו, שהם בחינת תענוג הנעלם, היא למעלה מתענוג המורגש שבא בשכל, והבא על ידי לימוד התורה, מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה, אמנם בחינת תענוג הנעלם הזה הוא, שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של עולם הבא, שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים לצדיקים בעוה"ב.
ועל אף שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שבלימוד התורה, כדאי הדבר, מכיון שע"י התשובה האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע לדביקות נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות לנשמה בגן עדן וגם לא בעולם הבא, ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.[2]