י"ב חודש (אבלות) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
במשך שנת האבל, משתדל האבל להתפלל בימי החול כ[[שליח ציבור]] במניין לפני העמוד, ולומר את כל הקדישים, וזאת במטרה להוסיף באמירת הקדישים לעילוי נשמת ההורים, אך כיון שמשפט הרשעים בגיהנם הוא י"ב חודש נוהגים להפסיק זאת כעבור 11 חודשים, כדי לא לנהוג באופן ממנו משתמע שהאבלים מתייחסים לנפטר כאילו הוא רשע{{הערה|רמ"א שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שעו: "על כן נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י"ב חדש, וכן נהגו להפטיר בנביא, ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם, וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים, פודה אביו ואמו מן הגיהנם . . ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש". ובבן איש חי:"סוף י"א חודש קורין אותו שנת החְסֵירה, ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאילו היום נגמר תיקונו ומשפטו, ואינו (שייך) לרשעים שנידונין י"ב חודש שלמים".}}. | במשך שנת האבל, משתדל האבל להתפלל בימי החול כ[[שליח ציבור]] במניין לפני העמוד, ולומר את כל הקדישים, וזאת במטרה להוסיף באמירת הקדישים לעילוי נשמת ההורים, אך כיון שמשפט הרשעים בגיהנם הוא י"ב חודש נוהגים להפסיק זאת כעבור 11 חודשים, כדי לא לנהוג באופן ממנו משתמע שהאבלים מתייחסים לנפטר כאילו הוא רשע{{הערה|רמ"א שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שעו: "על כן נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י"ב חדש, וכן נהגו להפטיר בנביא, ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם, וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים, פודה אביו ואמו מן הגיהנם . . ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש". ובבן איש חי:"סוף י"א חודש קורין אותו שנת החְסֵירה, ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאילו היום נגמר תיקונו ומשפטו, ואינו (שייך) לרשעים שנידונין י"ב חודש שלמים".}}. | ||
במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]] | במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]]. | ||
בסדר הקדימה כאשר יש מספר אבלים הרוצים לגשת לפני העמוד, אבל שנמצא בתקופת הי"ב חודש הוא המאוחר שבכולם. מכל מקום, חשוב מאוד שלא להגיע לידי מחלוקת בעקבות הרצון לגשת לפני העמוד{{הערה|נטעי גבריאל פרק מ"ז סעיף ז'. קיצור שו"ע סימן כו סי"ח. גשר החיים פ"י סקי"ג.}}, והחוטף את התפילה לפני התיבה כשאין הדבר מגיע לו, לא רק שלא מועיל בכך מאומה, הזכות נזקפת עבור חברו{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש או"ח סי' נג.}}. | |||
במשך שנת האבלות יש להימנע מלהשתתף בסעודות שמחה של רעים, זאת בשונה מסעודות מצווה שניתן להשתתף בהן, כגון [[חנוכת הבית]]{{הערה|ע"פ שו"ע יו"ד סי' שצ"א ס"ב ופתחי תשובה שם. פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב.}}, וכן ניתן להגיע לאירוע במידה והמטרה היא לשמח את בעלי השמחה{{הערה|1=[https://halacha.co/%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%99%d7%91-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a3-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94/ אבל תוך י"ב חודש שרוצה להשתתף בברית מילה ובר מצווה], באתר הלכ"ה.}}, אך לא להשתתף בריקודים וכן לא לשבת ולסעוד יחד עם כולם{{הערה|שו"ע יו"ד סי' שצ"א, נט"ג הל' אבילות ח"ב פרק ט"ז.}}. | |||
דיני אבלות נוספים השייכים לתקופת הי"ב חודש: | דיני אבלות נוספים השייכים לתקופת הי"ב חודש: | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
*אין לקנות בגדים חשובים חדשים (אך נעליים וכדומה מותר לקנות){{הערה|ערוך השולחן יו"ד סימן שפט,יא. וראה גם בסדר ברכות הנהנין פרק יב סעיף ה שאין מברכין על קניית נעלים שהחיינו, מדריך הלכות אבילות - הרב לוי גרליק - פרק נג סימן ה.}}. | *אין לקנות בגדים חשובים חדשים (אך נעליים וכדומה מותר לקנות){{הערה|ערוך השולחן יו"ד סימן שפט,יא. וראה גם בסדר ברכות הנהנין פרק יב סעיף ה שאין מברכין על קניית נעלים שהחיינו, מדריך הלכות אבילות - הרב לוי גרליק - פרק נג סימן ה.}}. | ||
*אסור לאבלים להסתפר עד שיגערו בהם חבריהם. | *אסור לאבלים להסתפר עד שיגערו בהם חבריהם. | ||
===אמירת קדיש=== | |||
כאשר האבלים עצמם אינם יכולים לומר קדיש (לדוגמא, כאשר להורים שנפטרו היו רק בנות, שאינן אומרות קדיש) נוהגים לשכור יתום שיאמר קדיש עבור האבלים, ויש מעלה בנכד שיאמר עברו סבו וסבתו, ובפרט אם מדובר בן אחר בן{{הערה|שם=שעז|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=374 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שעז].}}. | |||
מספר הקדישים שיש להשתדל לומר במשך היממה, הוא 16 קדישים, זאת בהתאם למבואר ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק א' סב, ב.}} שפעולת הקדיש היא ל'שעתא ופלגא', למשך שעה וחצי, ועל פי חשבון זה, כאשר הבן אומר עבור נשמות הוריו 16 קדישים, הם מגינים על הנשמה במשך כל היממה{{הערה|שם=שעז}}. | |||
במענה ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[ישראל לייבוב]] שכתב לרבי בשנת האבלות שלו שבעקבות הפעילות והנדידה בדרכים מפסיד תפילות במניין ומבקש לקחת פסק זמן מהפעילות, שלל זאת הרבי וכתב שלא ייתכן שתגרם נחת רוח לנשמה ממיעוט פעולות בעניני תורה ומצוות, וכדי להשתדל שלא יחסר בענין של אמירת הקדישים עד כמה שאפשר, שנוסף על ההשתדלות שלו עצמו לומר קדישים במניין כשתמאפשר לו, ישכור מי שיאמר באופן קבוע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7292.htm אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רצב].}}. | |||
==הוראות ומנהגים== | ==הוראות ומנהגים== | ||