משה ראובן אסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 37: שורה 37:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' יואל נחמן אסמן
*בנו, יואל נחמן  
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
*בנו, הרב [[יוסף יצחק ]] - מנהל פעילות של בית חב"ד בקייב
*חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*חתנו, יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*בנו, הרב [[שמואל אסמן]] - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]
*בנו, [[שמואל אסמן]] -חבר מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־16:29, 19 ביוני 2022

משה ראובן אסמן
משה ראובן אסמן (יליד שנת תשכ"ו) הוא רבה הראשי של [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל[1] ומהאנשים המשפיעים במדינה[2].

תולדות חיים

נולד בכ"ב באדר תשכ"ו בלנינגרד שבברית המועצות. בצעירותו התקרב לחב"ד על ידי הרב יצחק קוגן ו זושא גורביץ.

כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.

בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב רפאל נימוטין". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו תשמ"ו.

לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון שמי"ר בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים.

כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.

עסקנותו הציבורית

בשנת תנש"א החל את עסקנותו הציבורית כשהצתרף לפרוייקט ילדי צ'רנוביל בחבר העמים.

מאוחר יותר, בשנת תשנ"ה, נסע לקייב בירת אוקראינה על ידי מרכז צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש[3] בכדי לעזור לרב העיר, הרב דובער קרסיק. אסמן החל לעבוד על ארגון מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישה איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד השתתף במאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה בית הכנסת ברודצקי עד שבשנת תשנ"ח הוחזר לידי הקהילה. לאחר מכן עבר בית הכנסת שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית כנסת יפה.

בשנת תשס"ה הכתיר עצמו לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה (אירגון שאסמן עומד בראשו). כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה[4]. רבני ושלוחי חב"ד באוקראינה, חברית המועצות לשעבר יצאו במכתב מחאה[5] נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שחבד מינו את הרב עזריאל חייקין לרבה הראשי של אוקראינה כמה שנים לפני.[6] כשהרב עזריאל חייקין עזב את תפקידו בתור רבה הראשי של אוקראינה, מינה את הרב יונתן בנימין מרקוביץ לממלא מקומו.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל[7].

בשבט תשס"ז הוקם בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן[8].

בשנת תשס"ט קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה[9].

מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה

בחודש שבט תש"ע קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה[10]. לאחר שבועיים הודיע אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל (אך בסוף חזור בו), מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה[11].

בחודש כסלו תש"ע הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב מאיר אהרן ראש כולל אור זרוע ואור יעקב ברחובות, ומאת הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד. המכון עמד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב יוסף יצחק וילשנסקי ראש ישיבת חח"ל צפת וחבר אגו"ח, הרב מנחם מענדל נחשון - ראש ישיבות חב"ד נצרת עלית והרב יהודה שגב פרידמן - ראש מכון ר"ן מוסקבה[12].

מראשי התורמים[13] ומחברי ההנהלה של ניידות חב"ד בארץ הקודש. מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.

הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי מטה משיח בארץ הקודש לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה

לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת תשע"ד, הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם אנטווקה. ביישוב פועל מוסד חינוך ותעסוקה וחיים קהילה.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים