חסידות סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
(תקון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]] | [[קובץ:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]] | ||
'''חסידות סלונים''' (ב[[אידיש|שפת המקור]]: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין{{הערה|רבי משה מקוברין היה | '''חסידות סלונים''' (ב[[אידיש|שפת המקור]]: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין{{הערה|רבי משה מקוברין היה ממשיכו של רבי נח מלעכוויטש, ממשיך דרכו של אביו רבי מרדכי, תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]] תלמיד רבי [[אהרן מקרלין]] תלמידו של [[המגיד ממעזריטש]].}} שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת [[תרי"ח]]. משנת [[תשמ"א]] מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן ב[[ירושלים]], האחת בהנהגתו של רבי [[שמואל ברזובסקי]] והשניה בראשות רבי [[אברהם וינברג]], והן כוללות יחד כאלפיים בתי אב. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
גרסה מ־14:46, 19 ביוני 2022
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
חסידות סלונים (בשפת המקור: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין[1] שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת תרי"ח. משנת תשמ"א מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן בירושלים, האחת בהנהגתו של רבי שמואל ברזובסקי והשניה בראשות רבי אברהם וינברג, והן כוללות יחד כאלפיים בתי אב.
היסטוריה
חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'תרי"ח (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי משה מקוברין (כ"ט בניסן ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב אברהם וינברג (הראשון) (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי החסידות. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני קבלה, 'באר אברהם' על המכילתא ועוד. נפטר בי"א בחשוון ה'תרמ"ד (1883).
לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר בקשר אדוק עם אדמו"ר הרש"ב.
לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג[2] והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל הבית אברהם (נפטר תרצ"ג), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח בשואה.
לאחר השואה התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו בי"ב בטבת ה'תשי"ד.
לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי אברהם וינברג השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך החרדי בארץ ישראל ושימש כחבר מועצת גדולי התורה. נכדתו מרת שרה רחל נישאה לרב עזרא בנימין שוחט ראש ישיבת "אור אלחנן" חב"ד בלוס אנג'לס.
עוד בחיי חותנו, ביוזמת עסקני הקהילה, מונה כממלא מקומו חתנו רבי שלום נח ברזובסקי שכיהן בעברו כראש ישיבת תומכי תמימים תל אביב, לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום".
לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים[3] וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים[4], המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם סלאנים, בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם סלונים.
לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים.
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר מסלאנים עם שליח חב"ד
- רבי זלמן לייב אסטולין ואדמו"רי סלונים, בית משיח 593
הערות שוליים
- ↑ רבי משה מקוברין היה ממשיכו של רבי נח מלעכוויטש, ממשיך דרכו של אביו רבי מרדכי, תלמידו של רבי שלמה מקרלין תלמיד רבי אהרן מקרלין תלמידו של המגיד ממעזריטש.
- ↑ אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.
- ↑ שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו מעין פגיעה בכבודו של הרבי בעודו בחיים, אף שכבר היה חלוש במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה.
- ↑ ששימש בעברו כר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד, וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי בי' חשון תשמ"ג, ראו תיאור הביקור מפי הרב שמעון אייזנבאך.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |