אברהם חיים רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
על פי זכרונו, נרשם הניגון '[[ניגון הודיעני ה' קיצי|הודיעני ה' קיצי]]' המיוחס לאדמו"ר הצמח צדק. | על פי זכרונו, נרשם הניגון '[[ניגון הודיעני ה' קיצי|הודיעני ה' קיצי]]' המיוחס לאדמו"ר הצמח צדק. | ||
לאחר | לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|בשונה מחסידים רבים שהתקשרו לבניו האחרים של הצמח צדק.}}, ובמקביל לעיסוקו בהנהגת קהילת חסידי חב"ד בפעלעשניץ, עסק לפרנסתו במסחר, כשאת זמנו הפנוי הקדיש ללימוד התורה והיה מחליף מכתבים שעסקו בנושאים הלכתיים עם גדולי רבני דורו. | ||
היה חביב מאוד בביתו של אדמו"ר המהר"ש, ו[[הרבנית רבקה]] הייתה נוהגת לשאול את החסידים בשלומו במטבע לשון של חיבה: "מה שלום אברהם חיים שלנו"{{הערה|בתרגום מאידיש: "וואס מאכט דארטין אונזער אברהם חיים".}}. | היה חביב מאוד בביתו של אדמו"ר המהר"ש, ו[[הרבנית רבקה]] הייתה נוהגת לשאול את החסידים בשלומו במטבע לשון של חיבה: "מה שלום אברהם חיים שלנו"{{הערה|בתרגום מאידיש: "וואס מאכט דארטין אונזער אברהם חיים".}}. | ||
גרסה מ־20:48, 20 במאי 2022
.jpg)
הרב אברהם חיים רוזנבוים (ת"ר-כ"ה כסלו תרע"ד) היה מרבני חב"ד שהיה מקושר לשלשה מרבותינו נשיאינו, והנהיג במשך עשר שנים את קהילת חסידי חב"ד בפלעשניץ, דבר שהטביע את חותמו על שמו, שהיה נקרא בפי החסידים אברהם חיים מפעלעשניץ. בשנת תרנ"ח היגר לארצות הברית והיה מראשי עדת חסידי חב"ד בניו יורק[1].
תולדות חיים
נולד לאביו הרב דובער רוזנבוים בעיירה פעלעשניץ בסביבות שנת ת"ר[2]. אביו היה מלמד שעסק בחינוכם של ילדי החסידים בעיירה.
בצעירותו היה מהאברכים שהיו יושבים בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש, שם נחשב לאחד מהטובים והמוכשרים מבין האברכים שישבו שם באותה תקופה, והיה החברותא של הגאון רבי חיים יעקב וידרביץ. בזמן שהותו בחצר הרבי הצליח להניח את ידו על טליתו של אדמו"ר הצמח צדק שהוענקה על ידו במתנה לאחד מהשד"רים[3], אך לבש אותה רק פעם אחת בליל יום כיפור, ולאחר מכן העביר אותה לידיו של אדמו"ר הרש"ב.
על פי זכרונו, נרשם הניגון 'הודיעני ה' קיצי' המיוחס לאדמו"ר הצמח צדק.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק התקשר לבנו אדמו"ר המהר"ש[4], ובמקביל לעיסוקו בהנהגת קהילת חסידי חב"ד בפעלעשניץ, עסק לפרנסתו במסחר, כשאת זמנו הפנוי הקדיש ללימוד התורה והיה מחליף מכתבים שעסקו בנושאים הלכתיים עם גדולי רבני דורו.
היה חביב מאוד בביתו של אדמו"ר המהר"ש, והרבנית רבקה הייתה נוהגת לשאול את החסידים בשלומו במטבע לשון של חיבה: "מה שלום אברהם חיים שלנו"[5].
בתחילת שנת תרמ"ח נאסר בעקבות הלשנה של מתנגדים שדיווחו למושל המחוז שחתם על מסמך מזוייף שנועד לפטור את אחד מצעירי החסידים משירות בצבא. הוא היה עצור שנה בבית האסורים בבוריסוב ובסיומה של שנת תרמ"ח נשפט לשנתיים בעבודת פרך בכלא בסמולנסק שם נשאר במשך שנתיים נוספות. את תפקידו בהנהגת הקהילה בפעלעשניץ החליף החסיד ר' ראובן ליברמן השוחט החסידי בעיירה.
במשך שלוש השנים בהם היה במאסר ניסו החסידים בהכוונת אדמו"ר הרש"ב לסייע בשחרורו, ולאחר שהדבר לא עלה בידם עסקו בהקלת תנאי המאסר, ושיחדו את הפקידים והשומרים שיעלימו עין ויאפשרו לו תנאים נוחים יותר.
בשנת תרנ"ב נודע לו שהממשלה הרוסית מתכננת לאוסרו פעם נוספת, ובעצת ידידים הצליח לברוח מרוסיה. לאחר נדודים דרך ורשה ואמסטרדם הגיע לברלין שם עסק כמגיה בבית דפוס במשך שנה. בשנת תרנ"ג עבר לקניגסברג ושלח ידו במסחר, ובשנת תרנ"ח היגר לארצות הברית באניה והגיע לחופי ארצות הברית בי"ג כסלו תרנ"ח.
לאחר שהתבסס בניו יורק, החל לעסוק במסחר ביהלומים ואבני חן, ואסף סביבו את פליטי אנ"ש ששהו באותו זמן בעיר ועסק יחד עימם בלימוד תורת החסידות ובארגון התוועדויות.
בשנת תרס"ד נפטרה אשתו מזיווג ראשון מרת יעטא, ובעצת ידידיו נשא בזיווג שני את מרת לאה.
בשנותיו האחרונות עמד לעזרת אחיו באיסוף כספים לטובת מוסדות ישיבת תומכי תמימים ברחבי רוסיה, עד שחלה את מחלתו האחרונה שפגעה תחילה בידו השמאלית עד שהתפשטה לכל גופו.
בשעותיו האחרונות ביקש שיביאו לו סידור לומר וידוי. אחיו הביא לו את סידור תורה אור ופתח לפניו את סדר אמירת וידוי לשכיב מרע. הרא"ח התנגד לומר וידוי זה באומרו "זהו וידוי של מתנגדים", ובמקום וידוי אמר את מאמר "פתח אליהו" מהקדמת הזוהר שאומרים בכל ערב שבת.
נפטר בכ"ה כסלו תרע"ד. ונטמן בבית העלמין "מאונט דזייון" (הר-ציון) בברוקלין.
משפחתו
- אחיו, שניאור זלמן רוזנבוים - שד"ר ישיבת תומכי תמימים.
- זוגתו בזיווג ראשון - מרת יעטא.
- זוגתו בזיווג שני - מרת לאה.
ילדיו מזוגתו מרת יעטא:
- מנחם מענדל רוזנבוים (ג' שבט תרכ"ט - ח' ניסן תשי"ד), נסחף בצעירותו ברוח הקומוניזם, והצטרף למהפכה של לנין והתקדם למעמד בכיר במפלגת השלטון עד שהפך ליד ימינו של לנין, ולאחר שסטלין עלה לשלטון והחל במסע הטיהורים נאסר גם הוא, ושהה במבצר פטרובלסקי עד שהצליח לברוח מהכלא ונמלט לאמריקה, מאוחר יותר עלה לארץ והקים את קיבוץ נען הסמוך לעיר רחובות. ברשותו היו מצויים תכריכים של כתבי יד קודש של הצמח צדק, שהועברו לרשות הספריה הלאומית בירושלים לאחר פטירתו. לקראת חגיגות י' שבט תש"ל הועברו תכריכים אלו לידי הרבי על ידי הפרזידנט שניאור זלמן שזר.
- ברכה סלאווה[6].
- יעקב.
- זלמן.
- יוסף.
לקריאה נוספת
- הרב שלום בער לוין, תולדות אברהם חיים, תולדות חייו, תורתיו וכתביו, מערכת אוצר החסידים ניו יורק, טבת תשנ"ח.
- הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרקים צב-צט.
קישורים חיצוניים
- בן החסיד ששימש יד ימינו של לנין
- אתר col - יהושע מונדשיין, החסיד המופלא מפלעשניץ פרק א' פרק ב' פרק ג' - אתר שטורעם. נט
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו לקח על עצמו את עול ההנהגה ידידו מהעיירה פלעשניץ ר' דוד שיפרין.
- ↑ כך כתב הרבי בשולי הגליון לספר השיחות קיץ ת"ש (עמוד 120). במקורות נוספים מופיע שנולד בשנת תקצ"ח (על פי עדותו של ר' דוד שיפרין) או על בשנת תקצ"ו (על פי הרישומים מנסיעתו באוניה לארצות הברית).
- ↑ הרא"ח רכש את הטלית מאותו שד"ר תמורת רכישת טלית חדשה במקום טליתו של הצמח צדק, ותוספת תשלום של 25 רובל.
- ↑ בשונה מחסידים רבים שהתקשרו לבניו האחרים של הצמח צדק.
- ↑ בתרגום מאידיש: "וואס מאכט דארטין אונזער אברהם חיים".
- ↑ נישאה לר' שלמה קוגל, בנו של ר' גרשון יהודה לייב קוגל ונכדו של המשפיע הראשון בישיבת תומכי תמימים, הרב חנוך הענדל קוגל. החתונה התקיימה בשבוע פרשת תרומה תרל"ט.