משתמש:ישראל בטח בהשם/זאב גכטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) (←ילדותו) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בעיר מינסק שבבלרוס ב[[י"א כסלו]] [[תשכ"א]] להוריו אליעזר שמחה ופייגע הכטמן{{הערה|בהמשך השתנה שם משפחתם לגכטמן}} שהיו מקורבים ליהדות. | נולד בעיר מינסק שבבלרוס ב[[י"א כסלו]] [[תשכ"א]] להוריו אליעזר שמחה ופייגע הכטמן{{הערה|בהמשך השתנה שם משפחתם לגכטמן}} שהיו מקורבים ליהדות. | ||
היות ובמהלך ילדותו גר בבלרוס בתקופת שלטון הקומוניסטים, הוא ומשפחתו חוו אנטישמיות נוראית בעבודה של הוריו ובלימודים שלו. אחד | היות ובמהלך ילדותו גר בבלרוס בתקופת שלטון הקומוניסטים, הוא ומשפחתו חוו אנטישמיות נוראית בעבודה של הוריו ובלימודים שלו. אחד המצוות ששמרו עליהם בני המשפחה הוא לא ללמוד בשבת והוא ומשפחתו פעלו באומץ רב ולא נכנעו ללחצים הגדולים שהופנו כלפיהם כדי שילמדו בשבת. בנוסף לכך, הרב גכטמן היה מצוין בלימודים, התקדם מהר בחומר הנלמד והוציא ציונים גבוהים מאוד בשאר לתלמידי הכיתה. כמה ימים לפני שעלה לכיתה ו' ההנהלה רצתה להעביר אותו לכיתת מחוננים כדי שבסופו ישלח לעבוד בדרגא בכירה בצבא הקומוניסטי, כששאלו את אביו סירב בתוקף ואמר להם שמשפחתו לא תעזור בשום מצב לשלטון שממרר את החיים של אחיו היהודים - ודבר כזה לא יקרה. כשהבינה ההנהלה שהאב לא מוכן להתפשר, החלה במסע השפלות ורדיפות כלפי הרב גכטמן ואחיו הצעיר מיכאל והתסיסה את התלמידים והמורים לפעול נגדם ולהשפילם, ולמרות גילם הצעיר הם עמדו בעוז ובתוקף מול האיומים. כשהבין אביו שהמצב לא יכול להימשך עשה מאמצים כבירים שאת בגרותם יעבירו בארץ ישראל ושאת בר המצווה שלו יחגגו בארץ ישראל ואכן לאחר ניסים גלויים ומאמצים כבירים כחצי שנה לפני בר המצווה שלו, הוא ומשפחתו הגיעו לארץ. | ||
באב [[תשל"ג]] הוא ומשפחתו עלו לארץ והשתכנו ב[[אופקים]]. למד בבית ספר ותיכון דתי, בתחילת שירותו בצבא שימש כלוחם ואז עבר למערך הנדסה קרבית, למד בטכניון בחיפה לימודי הנדסה ואדריכלות ובשנת תשמ"ה נהפך למהנדס ואדריכל באופן רשמי. בנוסף אחרי כמה שנים גם הפך לקבלן ואחראי בטיחות במבנים באפן רשמי. | |||
===החזרה בתשובה=== | ===החזרה בתשובה=== | ||
גרסה מ־13:52, 31 בדצמבר 2021
הרב זאב וולף גכטמן (יליד שנת תשכ"א, 1961) הינו חסיד חב"ד, שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד באופקים. משמש כמהנדס ואדריכל.
תולדות חיים
ילדותו
נולד בעיר מינסק שבבלרוס בי"א כסלו תשכ"א להוריו אליעזר שמחה ופייגע הכטמן[1] שהיו מקורבים ליהדות.
היות ובמהלך ילדותו גר בבלרוס בתקופת שלטון הקומוניסטים, הוא ומשפחתו חוו אנטישמיות נוראית בעבודה של הוריו ובלימודים שלו. אחד המצוות ששמרו עליהם בני המשפחה הוא לא ללמוד בשבת והוא ומשפחתו פעלו באומץ רב ולא נכנעו ללחצים הגדולים שהופנו כלפיהם כדי שילמדו בשבת. בנוסף לכך, הרב גכטמן היה מצוין בלימודים, התקדם מהר בחומר הנלמד והוציא ציונים גבוהים מאוד בשאר לתלמידי הכיתה. כמה ימים לפני שעלה לכיתה ו' ההנהלה רצתה להעביר אותו לכיתת מחוננים כדי שבסופו ישלח לעבוד בדרגא בכירה בצבא הקומוניסטי, כששאלו את אביו סירב בתוקף ואמר להם שמשפחתו לא תעזור בשום מצב לשלטון שממרר את החיים של אחיו היהודים - ודבר כזה לא יקרה. כשהבינה ההנהלה שהאב לא מוכן להתפשר, החלה במסע השפלות ורדיפות כלפי הרב גכטמן ואחיו הצעיר מיכאל והתסיסה את התלמידים והמורים לפעול נגדם ולהשפילם, ולמרות גילם הצעיר הם עמדו בעוז ובתוקף מול האיומים. כשהבין אביו שהמצב לא יכול להימשך עשה מאמצים כבירים שאת בגרותם יעבירו בארץ ישראל ושאת בר המצווה שלו יחגגו בארץ ישראל ואכן לאחר ניסים גלויים ומאמצים כבירים כחצי שנה לפני בר המצווה שלו, הוא ומשפחתו הגיעו לארץ.
באב תשל"ג הוא ומשפחתו עלו לארץ והשתכנו באופקים. למד בבית ספר ותיכון דתי, בתחילת שירותו בצבא שימש כלוחם ואז עבר למערך הנדסה קרבית, למד בטכניון בחיפה לימודי הנדסה ואדריכלות ובשנת תשמ"ה נהפך למהנדס ואדריכל באופן רשמי. בנוסף אחרי כמה שנים גם הפך לקבלן ואחראי בטיחות במבנים באפן רשמי.
החזרה בתשובה
עקב מגוריו בצמוד לקהילה הליטאית בעיר, משנת תשל"ט השתתף במספר סמינרים ומפגשים של קירוב ליהדות דרך הזרם הליטאי והיה קשור לקהילה הליטאית בעיר, תרם רבות הן בהנדסה והן בכסף למוסדות הליטאים ולימים היה חבר קרוב של משה גפני[2] שגר בעיר אופקים.
בשנת תשמ"א החל בלימודי הנדסה ואדריכלות בטכניון בחיפה ושם נפגש לראשונה עם הרב ראובן דונין שסיפר לו רבות על הרבי ועזר לו בנושאי תורה ומצוות בלימודיו, הרב גכטמן השתדל להגיע לכל התוועדות שקיים גם כשלפעמים זה גרם לו להפסיד לימודים ובכך עשה את הצעד הראשון שלו לחסידות חב"ד.
כמה חודשים לאחר ההיכרות עם הרב דונין, רצה הרב גכטמן לברר זאת אצל רבותיו מהזרם הליטאי וכששאלם על הרבי מליובאוויטש הגיבו בזילזול ובגנאי ומאז החליט לחקור לעומק את חב"ד ואת תורת חסידות חב"ד, קרא ולמד מאות ספרי חב"ד ואף הכיר את הרב שלום דובער וולפא מספריו ונקשר אליו רבות.
התקרבותו היתה במקביל להתקרבותו של אחיו הצעיר - מיכאל, שהחל בתהליך כשנה לפניו כשפגש את הרב שבתי סלבטיצקי.
ביום הולדתו י"א כסלו תשמ"ו קיבל על עצמו הרב גכטמן להפוך לחסיד חב"ד באופן רשמי בעידוד נרחב של הרבנים שלום דובער וולפא וראובן דונין - מורי דרכו, והרבנים מאיר מארק וישראל הרשקוביץ - שלוחי הרבי באופקים. ואף בי' שבט של אותה שנה טס לחצרות קודשנו.
הרב גכטמן זכה להיות בכינוס השלוחים העולמי תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג ותשנ"ד שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב שלום דובער וולפא.
פעולותיו בנושאים שונים
הקים ביחד עם הרב משה זאב פיזם שיעור שבועי שמסר הרב שלום דובער וולפא במשך 12 שנה בבית חב"ד שדרות.
היות והוריו של אשתו גרים בנתניה פגש באחד הביקורים את אבי טאוב בדיוק בזמן בו הוא והרב דוד נחשון החלו לשפץ את קברי רבותינו נשיאנו, והרב גכטמן שמח לעזור להם בשיפוץ הקברים ואף התלווה אליהם כמה פעמים לרוסיה ועזר להם בתקשורת עם הסביבה היותו מדבר רוסית.
בשנת תשנ"ה היה מחובשי כיפת יחי הראשונים ופעל להקמת קונגרס משיח העולמי ביחד עם הרב רמי אנטיאן ובהמשך להקמת קונגרס משיח בארץ הקודש ביחד עם הרב זמרוני ציק.
עזר רבות לחברו קובי בן ארי בפעולותיו בנושא הפצת משיח ואישר באופן בטיחותי הקמת דגלי ענק בכמה נקודות ברחבי הארץ ואף בחנוכה תשנ"ח הינדס ואישר את חנוכיית הענק בלטרון.
עסק וחקר לעומק בנושא הנחת ארבע זוגות תפילין ולאחר אישור המשפיע שלו החל להניחם.
עקב תפקידו של הרב גכטמן כמהנדס יוצא הרבה פעמים לשטח כדי לפקח על הבנייה מקרוב ובתוך כך נפגשים עם פועלים וקבלנים שאינם יהודים ומחדיר בהם את הצורך החשוב בקיום שבע מצוות בני נח ואף בשנת תשס"ב לאחר שהתייעץ עם הרב חיים לוי יצחק גינזבורג היה שותף בהקמת מטה שבע מצוות בני נח ביחד עם הרב בועז קלי.
הרב גכטמן היה שותף בהקמת תומכי תמימים באר שבע ואף לתקופה קצרה היה משפיע בישיבה.
בזמן גירוש גוש קטיף פעל רבות ביחד עם הרב שלום דובער וולפא כדי למנוע את הגירוש ובזכות הקרבה של אופקים לגוש קטיף ביתו נהפך לחמ"ל כניסה לגוש בזמן שנאסר להיכנס לשם.
באופקים
בבחירות תשמ"ט פעל רבות כהוראת הרבי בעד רשימת ג' ועסק בהסברה בקרב יוצאי חבר העמים באופקים ובבאר שבע כדי להצביע לג'.
בשנת תש"נ כששאל את הרבי האם להמשיך בשליחות באופקים ענה לו הרבי בחיוך שימשיך את שליחותו באופקים ויפעל להפצת המעיינות בקרב חבר העמים.
בשנת תשנ"ג ביקש מהרבי להיות שליח בענייני גאולה ומשיח והרבי חייך חיוך רחב.
הרב גכטמן שותף בפעילות חב"ד אופקים כבר מהקמתו בשנת תשמ"ו. קירב עשרות אנשים לחב"ד ואף חלקם היום עומדים בראש משפחות חב"דיות לתפארת ועוסק רבות בהחזרה בתשובה. הרב גכטמן מתנדב רבות בפעילות של הסברה ליוצאי חבר העמים באופקים ובבאר שבע ופועל רבות להחדיר גם בהם ענייני יהדות. בנוסף הרב גכטמן הביא למילתם של עשרות יהודים מיוצאי חבר העמים באופקים והסביבה.
הרב גכטמן כיהן במשך שמונה שנים כמהנדס העיר אופקים, הנדס עשרות בתים ברחבי הארץ ובעיקר באזור הדרום ואף שותף בהנדסת קריית הממשלה ועיריית אופקים החדשה. נחשב ידיד קרוב של ראש העיר מר איציק דנינו ובעזרת ידידות זו עזר רבות להתפתחות קהילת חב"ד באופקים. בשנת תשע"ו הביא לקריאת שכונה בעיר על שם הרבי.
הרב גכטמן משמש כמנהל סניף יד לאחים באופקים ופועל רבות להצלת יהודים בעיקר מיוצאי חבר העמים שנתפסו ברשת המסיון. בנוסף לכך אחיינו - חנוך גכטמן הוא ראש אגף ללחימה במיסיון ביד לאחים ועוזר לו רבות.
הרב גכטמן בנוסף גם משמש כמשפיע בקהילת חב"ד באופקים.
בשנת תשפ"ב לקח על עצמו הנהלת מקווה חדש ומפואר והעביר את המקווה לשליטת חב"ד.
ביצועו כמהנדס
מתוקף תפקידו כמהנדס ואדריכל במקצועו היה ממונה הבטיחות ושותף בהנדסת בית אגו"ח בכפר חב"ד ושימש גם כמנהל פרוייקט בניית היכל אדמו"ר הזקן בהאדיטש ופתר המון משברים שהיו עם העירייה והקבלנים היותו דובר רוסית שוטפת.
כמו כן היה שותף בבניית מוסדות חב"ד ברחבי הארץ והעולם, בניהם: בית כנסת ומקווה בבית משיח בבאר שבע, בית חב"ד שדרות, בית חב"ד גדרה, בית חב"ד ומקווה חב"ד בעיר מדריד שבספרד, החנוכייה הגדולה בארץ - תשנ"ח-ט בלטרון, מקווה חב"ד באופקים לנשים, תלמוד תורה חב"ד באופקים, בית הכנסת המרכזי באופקים ואף עזר רבות להנדסה ראשונית והדמיית הארמון למלך המשיח ואף עזר רבות לידידיו אבי טאוב ודוד נחשון בתכנון שיפוץ קברי רבותינו נשיאנו ברוסיה וסביבתה.
משפחתו
- רעייתו, פנינה גכטמן - ממנהלות ארגון נשי ובנות חב"ד אופקים.
- אחיו, הרב מיכאל גכטמן - שליח במגדל העמק.
- בנו, הרב שמואל גכטמן - שליח הרבי במדריד שבספרד.
- בנו, ר' יוסי גכטמן - יהוד.
- חתנו, ר' אריה ולדמן - אופקים.
- חתנו, ר' מנדי אדרי - כפר חב"ד.
- חתנו, ר' גד כהן - קריית אונו.
קישורים חיצוניים
- החלה בניית המקווה באופקים, כתבת על בניית המקווה באופקים