שיניים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
אדמו"ר הזקן מפרש{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג}} את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון לגוף.
אדמו"ר הזקן מפרש{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג}} את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון לגוף.


וכמו שאם אין האדם טוחן ולועס המאכל בשיניו לא יבא המאכל לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון ל"רמ"ח אברין דמלכא", שתהא [[נפש|נפשו]] [[מרכבה]] אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת השינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן, כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש, שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות אהבה ויראה, כל אדם לפי שיעורו עליו לשקול במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'.
וכמו שאם אין האדם טוחן ולועס המאכל בשיניו לא יבא המאכל לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון ל"רמ"ח אברין דמלכא", שתהא [[נפש]]ו [[מרכבה]] אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת השינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן, כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש, שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות אהבה ויראה, כל אדם לפי שיעורו עליו לשקול במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'.


{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים|}}
{{אדם}}
{{אדם}}
[[קטגוריה:אברי הגוף]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]

גרסה מ־21:40, 28 בפברואר 2021

השיניים הקדמיות

שיניים הם עצמים הקבועים בפה ותפקידם הוא לטחון ולרסק את המאכל. השיניים משמשות גם להפקת חלק מצלילי הדיבור.

ליהודי יש 32 שיניים בפה כנגד ל"ב נתיבות חכמה, מכיון שהחיך - שבו קבועות השיניים, הוא מקום התגלות החכמה בפרצוף אריך אנפין (לעומת הגרון שהוא בחינת הבינה דאריך אנפין).

בחסידות

אדמו"ר הזקן מפרש[1] את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון לגוף.

וכמו שאם אין האדם טוחן ולועס המאכל בשיניו לא יבא המאכל לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון ל"רמ"ח אברין דמלכא", שתהא נפשו מרכבה אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת השינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן, כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש, שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות אהבה ויראה, כל אדם לפי שיעורו עליו לשקול במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'.


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. תורה אור ויחי מז, ג