![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אגרת הקודש - סימן א' – הבדלי גרסאות
הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''א' - פותחין בברכה''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
אגרת | כפתיחה לאוסף [[ספר התניא#אגרת הקודש|אגרות הקודש]] של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]], בחרו [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#משפחתו|בניו]] אגרת הפותחת בברכה לחסידים - '''פותחין בברכה'''. עיקר תוכן האגרת (שלימוד תורת הנגלה הוא עניין 'סגולי' הנותן את הכח לכל עבודת ה') נשנה כמה פעמים בתורת אדמו"ר הזקן{{הערה|כדוגמת המאמר יהודה אתה יודוך אחיך שבליקוטי תורה בפרשת ויחי, המסביר שמלבד המבואר [[תניא - פרק ה'|בפרק ה']] בתניא על התאחדות האדם עם אלוקות, יש בלימוד הנגלה עניין נוסף ועיקרי - שהוא המעמיד את כל עבודת ה'.}} | ||
==גוף הקטע== | ==גוף הקטע== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת א'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק א'}}}} | {{קטע תניא|קטע=אגרת א'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק א'}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
אגרת זו נכתבה ע"י אדמו"ר הזקן '''שלוש''' פעמים, כאשר בכל פעם הוסיף בה נדבך:{{ש}}{{ש}} | |||
:'''א) חלקה הראשון''' של האגרת - המדבר בעניין '''האמונה''' - כתב אדמו"ר הזקן למחונכיו לפני נסיעתו הראשונה למגיד (כנראה בחודש תמוז תשכ"ד, בעת שהיה בגיל 19):{{ש}}על יסוד הפסוק "חגרה בעוז מותניה{{הערה|משלי ל"א י"ז.}}" מבאר [[אדמו"ר הזקן]], שכשם [[מתנים|שהמותניים]] מעמידים את הגוף, הזרועות והראש - כך האמונה מעמידה את ליבו, מדותיו ושכלו (הבנה בגדולת ה') של היהודי. כלומר, שלימוד ה'''נגלה''' שבתורה (הלכות [[תורה שבעל פה]]) מוסיף גם [[עבודת השם|בעבודתו]] '''הפנימית''' של יהודי: [[אמונה|באמונה]], [[מוחין|בהשגה]] בגדלות ה', [[אהבה#אהבה ויראה|באהבה וביראה]]. | |||
:'''ב) את חלקה השני''' - המדבר '''במעלת לימוד ההלכות''' - הוסיף לאחר כתשעה חודשים (כשחזר לביתו, לחג הפסח תשכ"ה):{{ש}}לימוד הלכות הוא ה"חגורה" המקיפה את המותניים (את האמונה) ומחזקת אותם. | |||
:ג) '''את חלקה האחרון''' - המדבר '''בחשיבות התפילה''' - כתב רק 25 שנים מאוחר יותר:{{ש}}עיקר העבודה הפנימית (חיזוק הזרועות והראש = התבוננות בגדולת ה' עד שמשפיע על המידות) הוא בשעת תפילת שחרית, ולכן אפילו בימות החול חובה להתפלל במתינות - לפחות שעה וחצי. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[אמונה]] | |||
*[[תורה שבעל פה]] | |||
*[[עבודת התפילה|חשיבות עבודת התפילה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://abc770.org/article_node_4678/#header-0 תניא לעם] באתר חב"ד - אור אין סוף | *[https://abc770.org/article_node_4678/#header-0 תניא לעם] באתר חב"ד - אור אין סוף | ||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ב'|פרק ב']]}} | {{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ב'|פרק ב']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה מ־08:47, 3 בינואר 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
א' - פותחין בברכה
מבוא לפרק
כפתיחה לאוסף אגרות הקודש של רבינו הזקן, בחרו בניו אגרת הפותחת בברכה לחסידים - פותחין בברכה. עיקר תוכן האגרת (שלימוד תורת הנגלה הוא עניין 'סגולי' הנותן את הכח לכל עבודת ה') נשנה כמה פעמים בתורת אדמו"ר הזקן[1]
גוף הקטע
| אגרת א' |
|---|
א פותחין בברכה לברך ולהודות לה' כי טוב. שמועה טובה שמעה ותחי נפשי. אין טוב אלא תורה. תורת ה' תמימה. זו השלמת כל הש"ס כולו ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש. הודאה על העבר ובקשה על העתיד. כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה. ולהודיע לבני אדם גבורתה של תורה שבעל פה וכחה עוז. פירוש שלמה המלך ע"ה חגרה בעוז מתניה כו'. מתנים הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם. והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו. וכמו שהוא בגשמיות הגוף כך הוא בבחינת רוחניות הנפש האלהית האמונה האמיתית בה' אחד אין סוף ברוך הוא דאיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית וכן לד' סטרין בבחינת אין סוף ממש. וכן בבחינת שנה ונפש כנודע. הנה אמונה זו נק' בשם בחינת מתנים דבר המעמיד ומקיים את הראש הוא השכל המתבונן ומעמיק דעת בגדולת אין סוף ברוך הוא בבחינת עולם שנה נפש. וברוב חסדו ונפלאותיו עמנו להיות עם קרובו ולדבקה בו ממש כנודע ממאמר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא שהוא רק זיו והארה מבחינת הנקראת שכינה השוכן כו' ונברא ביו"ד א' משמו יתברך כו' אבל תשובה ומעשים טובים מקרבין ישראל לאביהם שבשמים ממש למהותו ועצמותו כביכול בחינת אין סוף ממש, וכמו שכתוב הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' אקב"ו כו' וכמים הפנים כו' להוליד מתבונה זו דחילו ורחימו שכליים או טבעיים להיות בחינת צעק לבם אל ה' או בחינת רשפי אש ושלהבת עזה בבחינת רצוא ואחר כך בבחינה שוב להיות פחד ה' בלבו וליבוש מגדולתו כו', והוא בחינת שמאל דוחה כמו שכתוב במתן תורה וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו', והן בחינת הזרועות והגוף שבנפש: אך מי הוא הנותן כח ועוז לבחינת מתנים להעמיד ולקיים הראש והזרועות הוא עסק ולימוד הלכות בתורה שבעל פה שהיא בחינת גילוי רצון העליון, דאורייתא מחכמה היא דנפקת, אבל מקורה ושרשה הוא למעלה מעלה מבחינת חכמה והוא הנקרא בשם רצון העליון ברוך הוא, וכמו שכתוב כצנה רצון תעטרנו כעטרה שהיא על המוחין שבראש וכנודע ממה שכתוב על פי אשת חיל עטרת בעלה. וכל השונה הלכות בכל יום כו'. וזהו חגרה בעוז מתניה אין עוז אלא תורה שהיא נותנת כח ועוז לבחינת מתנים החגורים ומלובשים בה לחזק ולאמץ זרועותיה הן דחילו ורחימו שכליים או טבעיים כל חד לפום שיעורא דיליה. (ועל העמדת וקיום בחינת הראש שבנפש הוא השכל המתבונן כו' אמר טעמה כי טוב סחרה כו' ומבואר במקום אחר): אך עת וזמן החיזוק ואימוץ הזרועות והראש היא שעת תפילת השחר שהיא שעת רחמים ועת רצון העליון למעלה. ולזאת אותה אבקש ממבקשי ה' יבינו וישכילו יחדיו ולהיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד בכלל. ובפרט מענין כוונת התפלה מעומקא דלבא יום יום ידרשון ה' בכל לבם ובכל נפשם ונפשם תשתפך כמים נוכח פני ה' וכמארז"ל בספרי עד מיצוי הנפש כו': ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים, לקיים עליהם שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כל כך. רק אותם שיש להם פנאי או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם שיכולים להאריך בתפילת השחר ערך שעה ומחצה לפחות כל ימות החול מהם יהיה היורד לפני התיבה על פי הגורל או על פי ריצוי הרוב. והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או מלמדים שיוכלו להאריך כמוהו בבל ישונה נא ונא: אך בשבתות וימים טובים, שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי ושעת הכושר להאריך בתפילתם בכוונת לבם ונפשם לה'. ואדרבה עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים, וכמו שכתוב בתורת משה ששת ימים תעבוד כו' ויום השביעי שבת לה' אלהיך דייקא, כולו לה'. ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה בשבת ויום טוב על פי הגורל או בריצוי הרוב כמ"ש אשתקד: וכגון דא צריך לאודועי שבדעתי אי"ה לשלוח לכל המנינים מרגלים בסתר לידע ולהודיע כל מי שאפשר לו וכל מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה ומתעצל יהיה נידון בריחוק מקום להיות נדחה בשתי ידים בבואו לפה לשמוע דא"ח, ומכלל לאו אתה שומע הן ולשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב ואין טוב אלא תורה וכו': |
סיכום הפרק
אגרת זו נכתבה ע"י אדמו"ר הזקן שלוש פעמים, כאשר בכל פעם הוסיף בה נדבך:
- א) חלקה הראשון של האגרת - המדבר בעניין האמונה - כתב אדמו"ר הזקן למחונכיו לפני נסיעתו הראשונה למגיד (כנראה בחודש תמוז תשכ"ד, בעת שהיה בגיל 19):
על יסוד הפסוק "חגרה בעוז מותניה[2]" מבאר אדמו"ר הזקן, שכשם שהמותניים מעמידים את הגוף, הזרועות והראש - כך האמונה מעמידה את ליבו, מדותיו ושכלו (הבנה בגדולת ה') של היהודי. כלומר, שלימוד הנגלה שבתורה (הלכות תורה שבעל פה) מוסיף גם בעבודתו הפנימית של יהודי: באמונה, בהשגה בגדלות ה', באהבה וביראה.
- ב) את חלקה השני - המדבר במעלת לימוד ההלכות - הוסיף לאחר כתשעה חודשים (כשחזר לביתו, לחג הפסח תשכ"ה):
לימוד הלכות הוא ה"חגורה" המקיפה את המותניים (את האמונה) ומחזקת אותם.
- ג) את חלקה האחרון - המדבר בחשיבות התפילה - כתב רק 25 שנים מאוחר יותר:
עיקר העבודה הפנימית (חיזוק הזרועות והראש = התבוננות בגדולת ה' עד שמשפיע על המידות) הוא בשעת תפילת שחרית, ולכן אפילו בימות החול חובה להתפלל במתינות - לפחות שעה וחצי.
מושגים יסודיים בפרק
קישורים חיצוניים
- תניא לעם באתר חב"ד - אור אין סוף
| הקודם: אגרת התשובה - פרק י"ב |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק ב' |