י' בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 435793 של 77.138.5.210 (שיחה) לא מדויק)
תגית: ביטול
שורה 12: שורה 12:
===אירועים===
===אירועים===
*[[תקכ"ט]] - תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] התאספו ב[[עיירה]] הורודוק אצל ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] והחליטו שר' מנחם מענדל יהיה אחראי על ה[[חסידים]] ב[[רוסיה]] הלבנה.
*[[תקכ"ט]] - תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] התאספו ב[[עיירה]] הורודוק אצל ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] והחליטו שר' מנחם מענדל יהיה אחראי על ה[[חסידים]] ב[[רוסיה]] הלבנה.
*'''[[תש"י]] - יום תחילת [[נשיאות|נשיאותו]] של [[הרבי]], בעת [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]]'''.
*'''[[תש"י]] - יום תחילת [[נשיאות|נשיאותו]] של [[הרבי]], לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]]'''.
*'''[[תשי"א]] - במהלך [[התוועדות]] במוצאי היום (ליל [[י"א שבט]]), [[הרבי]] [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל על עצמו את הנשיאות]] באופן רשמי באמירת [[מאמר]] [[ד"ה]] [[באתי לגני]]'''.
*'''[[תשי"א]] - במהלך [[התוועדות]] במוצאי היום (ליל [[י"א שבט]]), [[הרבי]] [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל על עצמו את הנשיאות]] באופן רשמי באמירת [[מאמר]] [[ד"ה]] [[באתי לגני]]'''.
*'''[[תשנ"ג]] - נערך מעמד '[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|סאטלייט]]' ב-[[770]] בו ניגנו לפני [[הרבי]] את הכרזת "{{יחי}}". מעמד זה שודר באמצעות רשתות הטלויזיה לעולם כולו'''.
*'''[[תשנ"ג]] - נערך מעמד '[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|סאטלייט]]' ב-[[770]] בו ניגנו לפני [[הרבי]] את הכרזת "{{יחי}}". מעמד זה שודר באמצעות רשתות הטלויזיה לעולם כולו'''.

גרסה מ־18:43, 7 בדצמבר 2020

<< >> חודש שבט

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י' בשבט הוא היום העשירי בחודש שבט ויום הסתלקות אדמו"ר הריי"צ וקבלת הנשיאות של הרבי. חסידי חב"ד נוהגים במנהגים מיוחדים ביום זה[1].

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

אירועים

נולדו

נפטרו

קישורים חיצוניים

מדיה


הפתגם היומי - י' בשבט - מלוח היום יום
תורה אור דיבור המתחיל "למען תהיה" סוף סעיף המתחיל "אמנם", "לא ישבות יומם מלראות" צריך להיות "לא ישבות יומם ולילה מלרצות".

אמי זקנתי (הרבנית מרת רבקה נ"ע) בהיותה כבת שמונה עשרה שנה - בשנת תרי"א - חלתה, וציוה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה, אמנם היא לא חפצה לטעום קודם התפלה, והיתה מתפללת בהשכמה ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה אדמו"ר הצמח צדק, אמר לה: א איד דארף זיין געזונד און א בעל כח. אויף מצות שטייט וחי בהם, איז דער טייטש וחי בהם, מען דארף אריינבריינגען א חיות אין מצות. בכדי אז מען זאל קענען אריינבריינגען א חיות אין מצות, מוז מען זיין א בעל כח און זיין בשמחה. וסיים: דו דארפסט ניט זיין קיין ניכטערע. בעסער עסען צוליב דאווענען ווי דאווענען צוליב עסען. ובירכה באריכות ימים, (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י' שבט תרע"ד).

מאמר זה אמר אבי אדמו"ר לאחד על יחידות, והוסיף: און מען דארף עס טאן בשמחה.


תרגום האידיש: יהודי צריך להיות בריא ובעל כח. על מצוות נאמר "וחי בהם", הפירוש וחי בהם, צריכים להכניס חיות במצוות. בכדי שיוכלו להחדיר חיות במצות, חייבים להיות בעל כח ולהיות בשמחה. וסיים: את לא צריכה להיות כפויה. עדיף לאכול בשביל להתפלל מאשר להתפלל בשביל לאכול. ובירכה באריכות ימים, (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י' שבט תרע"ד).

מאמר זה אמר אבי אדמו"ר לאחד על יחידות, והוסיף: וצריכים לעשות זאת בשמחה.

הערות שוליים

  1. ראה מכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון של אדמו"ר הריי"צ - י' בשבט שנת תשי"א.