ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|left| | [[קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|left|ממוזער|250px|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ' ב | ||
[[חלוקת דולרים]]]] | [[חלוקת דולרים]]]] | ||
[[קובץ:ירחמיאל צבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]] | [[קובץ:ירחמיאל צבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]] | ||
[[תמונה:משה.jpg|left| | [[תמונה:משה.jpg|left|ממוזער|150px|בנו רבי משה באירוע הכנה ל[[י"א ניסן]] [[תשס"ה]] בארגון [[מטה משיח באה"ק]]]] | ||
'''רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מביאלא-פשיסחא, בנו של רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו שנפטר ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]], ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים. | '''רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מביאלא-פשיסחא, בנו של רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו שנפטר ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]], ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים. | ||
גרסה מ־08:43, 8 בספטמבר 2020
רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ הוא האדמו"ר מביאלא-פשיסחא, בנו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי יעקב יצחק מפשיסחא (ידוע בכינויו היהודי הקדוש). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו שנפטר בכ"א שבט תשמ"ב, ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים.
בנידודים
בהיותו בנו בכורו של אביו ליווהו בנידודיו בערבות רוסיה, שם עמד בקשר הדוק עם חסידי חב"ד שבטשקנט וסמרקנד. נוסף לכך, זכה להשתתף בלווית רבי לוי יצחק בקיץ תש"ד באלמא אטא [דרוש מקור].
הערצתו לרבי
האדמו"ר העריץ את הרבי מלך המשיח בצורה יוצאת מגדר הרגיל, החזיק עצמו לחסיד חב"ד[דרוש מקור] במידה מסויימת ולמד רבות בספרי הרבי.
בפגישותיו עם חסידי חב"ד נהג לספר על גילוי רוח הקודש שראה אצל הרבי: הוא היה כותב לעצמו מדברי תורתו, וחשש שאין הדברים ראויים להדפסה. בניו לחצו עליו להדפיסם, והוא לא הסכים. לאחר מספר חודשים ביקר בארצות הברית ונסע אל הרבי. מיד בהיכנסו לגן עדן העליון פנה אליו הרבי ואמר לו שעליו להדפיס את תורתו, וזאת מבלי שסיפר לרבי כלל על הספק שמנקר בו. אירוע זה גרם להערצתו הרבה אל הרבי.
בעקבות דברים אלו הדפיסו בניו לאחר פטירתו את הספר 'ברכת צבי', הכולל ילקוט מדברי תורתו.
ביקורו אצל הרבי
האדמו"ר בא לביקור אצל הרבי וסיפר שנוסע לארץ ישראל. הרבי הגיב כי על הפסוק "ואת זהב הארץ" אומרת הגמרא "אין תורה כתורת ארץ ישראל" ובירכו בהצלחה רבה.
האדמו"ר הציג בפני הרבי את מלויו ואת בכור בניו האדמו"ר רבי אלימלך רבינוביץ מביאלא פשיסחא[1].
צאצאיו
- בנו בכורו וממשיך דרכו רבי אלימלך רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא פשיסחא, אשדוד.
- בנו רבי חיים יצחק מנחם מנדל רבינוביץ, האדמו"ר מפשיסחא, בני ברק.
- חתנו רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא, בני ברק[2].
- בנו רבי ברוך לייב רבינוביץ האדמו"ר מביאלא לונדון, לונדון.
- בנו רבי פינחס רבינוביץ, ירושלים.
- בנו רבי אברהם צמח דוד רבינוביץ, ר"מ בישיבת נדבורנא, בני ברק.
- בנו רבי שמחה בן-ציון אייזיק רבינוביץ, רמת-שלמה ירושלים, מח"ס פסקי תשובות.
- בנו רבי אהרן משה אליעזר רבינוביץ, הר נוף ירושלים.
| הקודם: האדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ' מביאלא |
אדמו"רי ביאלא פשיסחא ? - תשע"ב |
הבא: האדמו"ר רבי אלימלך רבינוביץ' מביאלא פשיסחא, האדמו"ר רבי מנחם מנדל רבינוביץ' מפשיסחא, והאדמו"ר רבי ברוך רבינוביץ' מביאלא לונדון |
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |