חסידות סטרשלה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:46, 17 במאי 2020

החצר החסידית חב"ד סטרשלה היא ענף של חסידות חב"ד. החסידות הוקמה ע"י רבי אהרן מסטרשלה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן עקב חילוקי דעות בינו לבין האדמו"ר האמצעי^[1].

היסטוריה

חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן בכ"ד בטבת ה'תקע"ג בידי גדול תלמידיו - רבי אהרן מסטרשלה שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראת על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון^[2] של רבי אהרן ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין רבי יהודה לייב מינוביץ' ואדמו"ר האמצעי^[3].

חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של אהרן מסטרשלה וליסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, חילוקי הדעות הראשונים התגלו בין רבי אהרן ובין רבי יהודה לייב מינוביץ' - אחיו של אדמו"ר הזקן^[4] הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו לר' אהרן חילוקי דעות גם עם אדמו"ר האמצעי, שאיתו דווקא היו לו יחסים טובים עד אז.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי. מיד לאחר הסתלקותו של רבינו פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'^[5], זה היה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע ע"כ אדמו"ר האמצעי הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי אהרן ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע אדמו"ר האמצעי לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן^[6] אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל אדמו"ר האמצעי לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות^[7], וכתב^[8] לחסידים "שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש." הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של אדמו"ר הזקן חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו לאדמו"ר האמצעי

המחלוקת בין סטרשלה וחב"ד

שיטה

ר' אהרן הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפלה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר האמצעי סבר שהתפלה והלימוד - צריך להיות באופן 'פנימי' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.

רשימת אדמו"רי סטרשלה

דור ראשון

אהרן מסטרשלה: רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי לשל"ה. מסופר כי כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה, אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ובעוד היה רבי אהרן צעיר ורך בשנים - נמנה על תלמידיו של רבינו הזקן שאף מינה את ר' אהרן לחברותא לבנו - אדמו"ר האמצעי (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי אדמו"ר הזקן - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ר' אהרן ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה רבה^[9] בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.

ר' אהרן העיד על עצמו^[10] שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של אדמו"ר הזקן. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו^[11]. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. ר' אהרן היה אדמו"ר לחב"ד סטרשלה כ16 שנה^[12] - משנת תקע"ג, עד לפטרתו בשמע"צ של שנת תקפ"ט (עשרה חודשים לאחר פטירת אדמו"ר האמצעי}. בן 63 שנה היה בפטרתו. ממשיך דרכו היה בנו ר' חיים רפאל.

דור שני

חיים רפאל מסטשלה: חיים רפאל הוא בנו של אהרן מסטרשלה וממשיך דרכו באדמו"ריות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה^[13]. רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הצ"צ.

יחס רבותינו נשיאנו לחצר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספרי חסידות של חב"ד סטרשלה

שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונה שקלוב תק"פ^[14].
שערי העבודה - ביאור על ספר התניא.
עבודת הלוי - דרושים על פרשיות השבוע שאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, תר"ב-תרכ"ו.
הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), תרכ"ו.
שער התפילה - מבאר את עניין התפילה.

ניגונים

ראו גם

הקודם:
רבי אהרן מסטרשלה

אדמו"רי סטרשלה
תקכ"ו - כ"ב תשרי תקפ"ט

הבא:
האדמו"ר רבי חיים רפאל מסטרשלה

הערות שוליים

↑ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.
↑ לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.
↑ בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.
↑ בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).
↑ ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.
↑ זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה "סטרשלה" שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.
↑ ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.
↑ ראה הערה קודמת.
↑ מסופר (בית רבי, תולדות אדמו"ר האמצעי פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ואדמוה"ז ענה לו ש"הלוואי דלא מתפשרין"..
↑ ראה פתח שער לספר שערי היחוד והאמונה.
↑ מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו חסדי אדמו"ר הזקן באחד ממאמריו, החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!
↑ ראה הערה 5
↑ אם כי היו קבוצת חסידים שהמשיכה ללא אדמו"ר. (בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)
↑ קישור לספר

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

[1] על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.

[2] לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.

[3] בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.

[4] בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).

[5] ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.

[6] זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה "סטרשלה" שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.

[7] ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.

[8] ראה הערה קודמת.

[9] מסופר (בית רבי, תולדות אדמו"ר האמצעי פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ואדמוה"ז ענה לו ש"הלוואי דלא מתפשרין"..

[10] ראה פתח שער לספר שערי היחוד והאמונה.

[אהרן_מסטרשלה-11] מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו חסדי אדמו"ר הזקן באחד ממאמריו, החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!

[12] ראה הערה 5

[13] אם כי היו קבוצת חסידים שהמשיכה ללא אדמו"ר. (בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)

[14] קישור לספר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של [[אהרן מסטרשלה]] וליסוד [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]], החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]], חילוקי הדעות הראשונים התגלו בין רבי אהרן ובין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] - אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו לר' אהרן  חילוקי דעות גם עם [[אדמו"ר האמצעי]], שאיתו דווקא היו לו יחסים טובים עד אז.
-לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זה היה תחילת דרכה של [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]]. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה "סטרשלה" שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות, וכתב{{הערה|ראה הערה קודמת.}} לחסידים {{ציטוטון|שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}.
+לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זה היה תחילת דרכה של [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]]. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה "סטרשלה" שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|ראה הערה קודמת.}} לחסידים {{ציטוטון|שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]]
 ==המחלוקת בין סטרשלה וחב"ד==