שמחה בונם אלתר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו רבי [[יעקב אריה אלתר]]]]
+[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו רבי [[יעקב אריה אלתר]]]]
 [[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]
-רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) (כ"ד ב[[ניסן]] ה'תרנ"ח 1898 - ז' בתמוז ה'תשנ"ב 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).
+הרה"צ '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) (כ"ד ב[[ניסן]] ה'תרנ"ח 1898 - ז' בתמוז ה'תשנ"ב 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] [[גורה קלוואריה]] ש[[בפולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו השפת אמת כאדמו"ר.
+נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] [[גורה קלוואריה]] ש[[בפולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו השפת אמת כאדמו"ר.
-בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]].
+בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]].
 בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 למרות גילו המופלג אז - 79 שנים. שימש כאדמו"ר עד לשנת [[תשנ"ב]], אך במשך השנים חלה מאוד ואיבד את כושרו הקוגניטיבי ויכולתו לתקשר עם העולם פחתה, אך המשיך להיות מנהיג ואדמו"ר לחסידי גור, ולעתים נלקח להופעות פומביות, ביניהם למאבק על כנסיית המורמונים בעיה"ק שאותו יזם והנהיג. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, ר' פינחס מנחם אלתר בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".
-רבי שמחה בונים אלתר נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".
+הרה"צ שמחה בונים אלתר נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".
 == קשריו עם הרבי ==