שמעון רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",")
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 1: שורה 1:
{{חשיבות}}
[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]]
[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]]
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]]
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]]

גרסה מ־17:15, 13 בדצמבר 2016

חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף).
שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים גבריאל נח ורבקה הולצברג
בכתיבת אות בספר התורה

הרב שמעון רוזנברג (יליד שנת תש"ט, 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר בעפולה, ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח שלוחי הרבי בבומבי של בתו וחתנו, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג.

תולדות חיים

נולד בט' באב תש"ט להוריו דב בעריש ואיטה רוזנברג, בשכונת הרכבת בלוד, ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה משפיע קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.

כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון את"ה בישיבה בלוד, והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב דוד מאיר דרוקמן (כיום, רב העיר קרית מוצקין).

בתחילת שנת הלימודים תשל"א החל לעבוד כמדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובשנת תשל"ב נשא את רעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מחודש שבט תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים[1].

את פעילותו החב"דית בעיר החליפו שלוחי הרבי לעפולה, האחים הרב חיים שלום ושלמה סגל, שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.

בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי בנצרת עלית מידיו של הרב איצ'קע גאנזבורג שפעל תחת הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק, ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' במגדל העמק השייך לגיסו הרב יצחק דוד גרוסמן.

כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר יצחק נבון.

בשנת תשס"ז נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב חיים יוסף גינזבורג, ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.

בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו בתו וחתנו, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג בפיגוע רצחני בבית חב"ד בומביי. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד, מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח.

לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד הוא מעביר את מסריו של הרבי לצופים.

ביקורת

לפני הבחירות לראשות העיר בשנת תשס"ח, מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה[2] במסווה של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות', כשלמעשה הוא היה הרב היחיד בעפולה שמונה לתפקיד זה. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.

בשנת תשע"א כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. רבני חב"ד התנגדו להשתתפותו בטקס.[3], כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של הרבי בגנות הציונות[4], אך למרות זאת, השתתף בטקס כשהוא משנה את הלשון המקובל "הריני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל", והוסיף במקום זאת: "לתפארת מדינת ארץ ישראל".

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים