ערב חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
שורה 56: שורה 56:
*[[ראובן דונין]]
*[[ראובן דונין]]
*[[צבי הלפרין]]
*[[צבי הלפרין]]
*[[יוסף הרטמן]]
*[[הלל זלצמן]]
*[[הלל זלצמן]]
*[[בערק'ה חן]]
*[[בערק'ה חן]]
שורה 65: שורה 66:
*[[זלמן לוין]]
*[[זלמן לוין]]
*[[אברהם לידר]]
*[[אברהם לידר]]
*[[שלום דובער ליין]]
*[[אברהם ליסון]]
*[[מנחם מלוב]]
*[[מנחם מלוב]]
*[[משה צבי סגל]]
*[[משה צבי סגל]]
*[[מנחם פליישמן]]
*[[מנחם פליישמן]]
*[[טוביה פלס]]
*[[טוביה פלס]]
*[[ליפא קורצוויל]]
*[[שמואל קטן]]
*[[אליהו ריבקין]]
*[[אליהו ריבקין]]



גרסה מ־11:19, 23 בנובמבר 2016

ערב חב"ד הוא הכינוי המקובל לאירועים חב"דיים שנערכו על ידי פעילי צעירי אגודת חב"ד ברחבי ארץ הקודש בשנים הראשונות לפעילות הארגון. האירועים נערכו בעיקר בקיבוצים ובמושבים, וכללו תכנית מוזיקלית לצד שיחות עומק על מהות תורת החסידות ותכלית האדם בעולמו.

במתכונת דומה נערכו ערבי חב"ד גם במקומות נוספים ברחבי העולם, וכן כינוסים דומים לקהלי יעד ספציפיים כגון ערבי חב"ד לחיילי צה"ל, וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגון נשי חב"ד בארץ הקודש.

פעילויות אלו התמעטו עם מהפכת השליחות, ובשנת תשע"ה חזרו להתקיים במתכונת דומה ביוזמת אגף פעילי חב"ד בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

היסטוריה

בשנים הראשונות לפעילותו של ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, עוד לא החלה מהפכת השליחות וחסידי חב"ד היו מרוכזים בעיקר בקהילות החסידיות בכפר חב"ד, תל אביב, רמת גן, וחיפה.

לאור קריאת 'ופרצת' של הרבי ודרישתו להפיץ את מעיינות החסידות בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות בישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה.

עיקר התנופה החלה בעקבות שיחת הרבי בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ז, במהלכה דרש הרבי לצאת ל'מלחמת תנופה' ולנקוט יוזמה לצאת החוצה ולפעול בתוככי הקהל הרחב מבלי להתחשב ב'יחסי הכוחות' של הפעילים[1]. שיחה זו היוותה את ההכרזה הפומבית לרצונו של הרבי אותו ביטא כבר מספר פעמים קודם לכן בפני אנשים פרטיים[2], שברצונו לכבוש מבפנים את מעוזי ההתנגדות ליהדות ולחסידות, אך דרש שהדבר ייעשה "בדרי נועם ובדרכי שלום"[3].

הרבי דאג בצורה ישירה להתחלת הפעילות כאשר שלח יין מכוס של ברכה באמצעות ר' שמואל בלזינסקי לסופר יצחק דמיאל שהתקרב ליהדות וחסידות באמצעות אביו ר' מאיר בלזינסקי, בכדי שייצור את הקשר הראשוני עם הנהלות הקיבוצים וינצל את הקשרים האישיים שלו עם אנשי מפתח בהנהלות הקיבוצים כדי שיאפשרו את קיומם של האירועים, ואף שילם במשך תקופה ארוכה שליש מההוצאות הכספיות של אירועים אלו[4].

אירועים אלו היו נערכים בתיאום מלא עם הנהלת הקיבוץ כערבי פולקלור ומוזיקה, וחסידי חב"ד היו מגיעים לקיבוצים וליישובים בקבוצות שכללו נואם בעל כושר דיבור, בעל מנגן חסידי, ומספר פעילים שיסייעו להלהיב את הקהל. באירועים גדולים יותר שנערכו ביישובים העירוניים, התגבשה קבוצה גדולה יותר ופעמים אף היו מופיעים בהרכב מלא של הופעה חב"דית עם תזמורת ומקהלה.

תכנית הכינוס כללה בדרך כלל קטעי שירה והסבר סביב הניגון ומשמעותו, וכן שיחות עומק קצרות על מהות תורת החסידות ותכלית האדם בעולמו[5].

האירועים זכו להצלחה רבה, והיה להם ביקוש רב בקרב כל סוגי הקיבוצים והיישובים ברחבי הארץ{{הערה| ובעקבותיהם התקרבו רבים לאורה של תורת החסידות והחלו להקפיד על אורח חיים יהודי.

במקביל לקיום האירועים, שבתו חסידי חב"ד בקיבוצים ובמושבים, כאשר אופי הפעילות בשבתות היה עמוק יותר, והוקדש בעיקר ללימוד מעמיק של פרקי תניא ושיחות עומק ארוכות על תכלית האדם בעולמו ונושאי פילוסופיה נוספים לאור תורת החסידות.

כמו כן נערכו ערבי חב"ד לקהלי יעד מסויימים, כגון ערבי חב"ד לחיילי צה"ל, וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגונם של נשי חב"ד בארץ הקודש.

הוראות הרבי

פעילות 'ערבי חב"ד' זכתה להדרכות מפורטות מהרבי, שקיבל דיווח על כל הפעולות והקדיש זמן להדריך ולכוון את אופי הפעילות.

בין ההוראות של הרבי היה לסדר שערבי חב"ד יתקיימו בסמיכות למועדים שצריך להוסיף בהם בתורה ובמצוות, כדי לעורר על כך בזמן האירוע, וזה ישפיע יותר[6], להימנע מדיבורים שעלולים להרחיק[7], להקפיד לחלוטין על הפרדה בין נשים וגברים[8], להימנע משירת ניגוני קרליבך ולהקפיד לנגן ניגוני חב"ד בלבד[9], וכן לסדר באופן דיפלומטי לא לשלוח לערבי חב"ד חסידים שעלולים להיותמוספעים מהאווירה שם[10].

הפסקת הפעילות וחידושה

האירועים בסגנון זה נערכו בעיקר בין השנים תשי"ז-תשל"ה, והחל מאז הלכו ופחתו עקב התפשטות הפעילות החב"דית הממוסדת ברחבי הארץ באמצעות השלוחים ששיגר הרבי והקמת קהילות חב"דיות במקומות נוספים בכל רחבי הארץ.

זניחת הפעילות בקיבוצים ובישובים היתה למורת רוחו של הרבי[11].

ביוזמת האגף לפעולות מיוחדות בצעירי אגודת חב"ד, בשנת תשע"ה החלו להיערך שוב ערבי חב"ד בצורה מסודרת ובמתכונת חדשנית, שיועדו בעיקר להעצמת הקשר בין פעילי חב"ד ובין האנשים עמם הם באים במגע, וכן ערבי חב"ד לסטודנטים, המיועדים אף הם להעצמת הקשר בין שלוחי הרבי באוניברסיטאות ובין הסטודנטים עמם הם עומדים בקשר.

ישובים בהם נערכו ערבי חב"ד

  • באר שבע - כסלו תשכ"ג[12]
  • כפר סבא - בית העם
  • ירושלים - בניני האומה, ז' ניסן תש"ל[13]
  • חיפה - אולם רוטשילד
  • תל אביב - היכל התרבות, לרגל 20 שנה לנשיאות הרבי
  • כפר גלעדי - תל חי, ל' שבט תשכ"ה[14]
  • צפת - במסגרת פסטיבל החסידות, ליל י"ט כסלו תשל"א[15]

פעילים בערבי חב"ד

ראו גם

  • מקהלת חב"ד

לקריאה נוספת

  • התקשרות, גליון תרצב 'מלחמת תנופה'
  • הטרקטוריסט של הרבי, פרק ארבע עשרה
  • סמרקנד, עמוד 367-373

הערות שוליים

  1. הוראה זו שונה מהגישה אותה הורה אדמו"ר הרש"ב (הועתק גם בלוח היום יום י"ד אלול): "להיזהר ממלחמת תנופה עד הקצה האחרון. לא מפני שאין לנו במה לנצח או מפני מורך לב, אלא מפני שאת כל כוחותינו עלינו להקדיש אך ורק לחיזוק בנייננו, בניין התורה והמצוות בקדושה ובטהרה".
  2. ראו לדוגמא עדותו של הרב צבי גרינוולד בהתקשרות גליון תרצב ע' 9 על דברי הרבי ביחידות לאליהו כי טוב בשנת תשי"ג: "לו היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר' הייתי כבר מחולל שם מהפכה".
  3. אגרות קודש חלק י"ד עמוד קמה.
  4. אגרות קודש חלק י"ד עמוד רסט.
  5. באסיפת פעילים בה דנו בנושאים עליהם צריך לשים דגש בערבים אלו, הביע ר' אברהם פריז את דעתו בצורה נחרצת: "לא צריך לדבר כלום. צריך לומר דבר אחד ויחיד - שיש רבי!..." (חייל בשירות הרבי עמוד 179).
  6. 'הפצת היהדות' עמוד 306.
  7. הטרקטוריסט של הרבי, פרק 14.
  8. חייל בשירות הרבי עמוד 172.
  9. ימי תמימים חלק ד' עמוד 285.
  10. מקדש מלך חלק א' עמוד 121.
  11. במכתב ממזכירות הרבי אל הרב ישראל לייבוב בכ"ג טבת תשמ"ב: "בעבר ביקרו צא"ח בקיבוצים והפיצו יהדות. כיום אין שומעין על דבר זה. צריכים לחדש את הענין הנ"ל שכן אנשי הקיבוצים מסוגלים לקבל, וזוהי חזית שעבדו עליה בעבר והדבר רק נשתכח".
  12. מכתב הרבי כמענה ליו"ר המועצה שכתב דיווח על האירוע, נדפס באגרות קודש חלק כ"ב עמוד שפט.
  13. דיווח מפורט על האירוע נדפס ב'ימי תמימים' חלק ד' עמוד 271.
  14. רשמים מהביקור נדפסו בעלון המשק, והועתקו בספר 'דור ודור' עמוד 178.
  15. דיווח נדפס בימי תמימים חלק ה' עמוד 200.