משה זלמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(ניסוח) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (ניסוח) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת [[תש"מ]]. | בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת [[תש"מ]]. | ||
שנת ה'[[קבוצה]]' שלו הייתה בשנת [[תשמ"א]], אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] לאחר מכן ב[[תשמ"א]] התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשמ"ד]]. | שנת ה'[[קבוצה]]' שלו הייתה בשנת [[תשמ"א]], אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] לאחר מכן ב[[תשמ"א]] התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשמ"ד]]. בשנות [[תשמ"ה]] - קיץ [[תשמ"ז]] מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'[[קבוצה]]'. | ||
בשנות [[תשמ"ה]] - קיץ [[תשמ"ז]] מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'[[קבוצה]]'. | |||
ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] חזר מ-[[770]] והגיע | ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] חזר מ-[[770]], והגיע למגדל העמק בעקבות מענה מהרבי. תחילת שליחותו הייתה בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | ||
ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]]. | ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]]. |
גרסה מ־12:54, 18 בנובמבר 2016
הרב משה זלמנוב (יליד שנת תשכ"א, 1961) הוא משלוחי הרבי למגדל העמק, חבר וועד הנהלת "ניידות חב"ד" וחבר הנהלה הגשמית בישיבה הקטנה והגדולה בנצרת עילית, מנהל סניף צבאות השם מגדל העמק, מנהל "מכון כשרות בהידור", מפקח ראשי בבד"צ "היכל ליובאוויטש", ומשמש גם כמפקח ויועץ לעניני כשרות.
תולדות חיים
הרב משה זלמנוב נולד בכ"ב שבט תשכ"א בכפר חב"ד להוריו הרב ישראל יצחק זלמנוב ולאמו מרת יוכבד.
בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה תומכי תמימים לוד, ישיבת "תורת אמת" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של ישיבת חח"ל צפת גבוהה ומנהל המשק עד שנת תש"מ. שנת ה'קבוצה' שלו הייתה בשנת תשמ"א, אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת תש"מ עבד כמזכיר בצא"ח כפר חב"ד לאחר מכן בתשמ"א התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת ספר תורה לילדי ישראל שעל ידי בית דין רבני חב"ד". בשנת תשמ"ב התמנה למזכיר "רשת אהלי יוסף יצחק" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת תשמ"ד. בשנות תשמ"ה - קיץ תשמ"ז מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'קבוצה'.
בחודש תמוז תשמ"ז חזר מ-770, והגיע למגדל העמק בעקבות מענה מהרבי. תחילת שליחותו הייתה בהנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
בחודש אלול נשא את רעייתו חנה, בתו של הרב זלמן טוביה אבלסקי.
בשנת תשנ"ח, הקים את סניף צבאות השם מגדל העמק לעילוי נשמת אביו הרב ישראל יצחק זלמנוב.
במשך תקופה, שימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.
בשנת תשס"ד ייסד יחד עם הרב מנחם מנדל נחשון ור' איציק פינטו, את הישיבה הגדולה בנצרת עילית.
בשנת תשע"ג פתח את 'מכון כשרות בהידור' - המשמש כיעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן נותן המכון שירותי כשרות.
מבצע כשרות
הזהיר טפי שלו, הוא מבצע כשרות, עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי עברית - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב שרגא זלמנוב, מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ומסר עשרות שיעורי תורה בכשרות.
בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.
הרב זלמנוב רואה במבצע כשרות אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כמשגיח ומפקח כשרות מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי מזון הצפון הארץ עבור כשרויות: בד"צ העדה החרדית - ירושלים, הרב משה יהודה לייב לנדא - בני ברק, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - כפר חב"ד, הרב דוד מאיר דרוקמן - קרית מוצקין, הרב ברוך בועז יורקוביץ' - היכל ליובאוויטש (בד"ץ), הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב ישעיהו הרצל- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה", הרב מוצפי בד"צ בני ציון ועוד. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.
חבורת אנ"ש
בשנת תשס"ג, הקים הרב זלמנוב את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית מצות בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ. ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי אדמו"ר הרש"ב - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.
במשך השנים (משנת תשס"ה), הצטרפו ל'חבורה' הרב בועז לרנר והרב ברוך בועז יורקוביץ, רבה של קהילת חב"ד בלוד. בשנת תש"ע, הצטרף ל'חבורה' הרב אהרון יעקב שווי, רבה של שכונת "קראון הייטס". עקב הביקוש הרב, בשנת תשע"ד פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי אדמו"ר הרש"ב (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שדורשים מחירים זולים.
משפחתו
- אביו
- הרב ישראל יצחק זלמנוב שו"ב - מפעילי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
- חמיו
- הרב זלמן טוביה אבלסקי - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה.
- בניו
- ר' ישראל יצחק זלמנוב - חבר הצוות החינוכי של תלמוד תורה חב"ד בלוד, לוד.
- ר' מנחם מענדל זלמנוב - מהשלוחים בבית שמש.
- חתניו
- ר' יוסף יצחק פרידמן - צפת.
- ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, נצרת עילית.