שולחן הפנים – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "ברייתא " ב־"ברייתא "
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "ברזל " ב־"ברזל "
שורה 35: שורה 35:
== קערותיו ==
== קערותיו ==


עבור אפית צורת לחם הפנים והשהייתו, יצרו שתי סוגי קערות. (לדעת הרמב"ם, שלשה דפוסים של זהב היו להם - תמידים ומוספים,{{הערה|1=פרק ה'.}}. אחת של ברזל שבה אפו את לחם הפנים בכל ערב שבת, והשניה של זהב שבתוכה הניחו את לחם הפנים לאחר אפיתו עד לשבת בבקר. ב[[שבת]] בבקר לקחו את לחם הפנים מקערות הזהב, והניחו על השולחן במשכן.  
עבור אפית צורת לחם הפנים והשהייתו, יצרו שתי סוגי קערות. (לדעת הרמב"ם, שלשה דפוסים של זהב היו להם - תמידים ומוספים,{{הערה|1=פרק ה'.}}. אחת של [[ברזל]] שבה אפו את לחם הפנים בכל ערב שבת, והשניה של זהב שבתוכה הניחו את לחם הפנים לאחר אפיתו עד לשבת בבקר. ב[[שבת]] בבקר לקחו את לחם הפנים מקערות הזהב, והניחו על השולחן במשכן.  


צורת קערות הברזל נעשתה כצורת לחם הפנים, וצורת קערות הזהב נעשתה כתיבה פרוצה, כלומר, משטח תחתון (בגודל לחם הפנים), בעל שתי דפנות לרוחבו - בגובה שני טפחים.
צורת קערות ה[[ברזל]] נעשתה כצורת לחם הפנים, וצורת קערות הזהב נעשתה כתיבה פרוצה, כלומר, משטח תחתון (בגודל לחם הפנים), בעל שתי דפנות לרוחבו - בגובה שני טפחים.




שורה 69: שורה 69:
ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד {{הערה|1=במדבר ד.}}, ולחם המערכה{{הערה|1=דברי הימים א, ט'.}}.
ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד {{הערה|1=במדבר ד.}}, ולחם המערכה{{הערה|1=דברי הימים א, ט'.}}.


מלאכת אפית לחם הפנים היתה מעשה אומנות {{הערה|1=[[יומא]] ל"ה.}}, משום שכל לחם נעשה משני עשרונים (עשרון אחד = 2.42 ק"ג) קמח סולת. אורך בצק הלחם לפני קיפולו - 10 טפחים, רוחבו - 5 טפחים, ועוביו טפח {{הערה|1=[[מנחות]] צז.}}. את הבצק הניחו בקערת האפיה מברזל שאורכה 6 טפחים. את דפנות אורך הבצק קיפלו משני צידי הקערה לגובה. כך שלאחר האפיה נתקבל לחם באורך - 6 טפחים, ברוחב - 5 טפחים, ובגובה - 2 טפחים (נלענ"ד שהבצק הצטמק בגובהו 1 טפח מכל צד), כצורת "תיבה פרוצה" לדעת ר' חנינא. (לדעת ר' יוחנן הייתה צורתו כמו "ספינה רוקדת". כלומר, שלמטה אין לה תחתית ולמעלה היא רחבה.{{הערה|1=מנחות צד.}}).
מלאכת אפית לחם הפנים היתה מעשה אומנות {{הערה|1=[[יומא]] ל"ה.}}, משום שכל לחם נעשה משני עשרונים (עשרון אחד = 2.42 ק"ג) קמח סולת. אורך בצק הלחם לפני קיפולו - 10 טפחים, רוחבו - 5 טפחים, ועוביו טפח {{הערה|1=[[מנחות]] צז.}}. את הבצק הניחו בקערת האפיה מ[[ברזל]] שאורכה 6 טפחים. את דפנות אורך הבצק קיפלו משני צידי הקערה לגובה. כך שלאחר האפיה נתקבל לחם באורך - 6 טפחים, ברוחב - 5 טפחים, ובגובה - 2 טפחים (נלענ"ד שהבצק הצטמק בגובהו 1 טפח מכל צד), כצורת "תיבה פרוצה" לדעת ר' חנינא. (לדעת ר' יוחנן הייתה צורתו כמו "ספינה רוקדת". כלומר, שלמטה אין לה תחתית ולמעלה היא רחבה.{{הערה|1=מנחות צד.}}).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==