הבחירות לכנסת

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד, מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות

חובת ההשתתפות בבחירות, ביסס הרבי על הוראת חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ.

"במענה על כתבו מי"ז לחודש מרחשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה."

ובהמשך איגרתו הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ: ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה.

הרבי מביע את דעתו

הכנסת הראשונה שנבחרה בתש"ט כיהנה תקופה של שלושים חודשים, עד י"ח במנחם אב תשי"א.

הבחירות לכנסת נערכו אפוא לאחר קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי. אך דעתו של הרבי נודעה כבר בחודש כסלו, בנושא הבחירות לרשויות המקומיות, שאז שוגר מברק ובו נאמר:

במענה לשאלת רבים נא לפרסם דעתי הצעתי ובקשתי להשתתף בהמון בבחירות לעיריות ולהצביע בעד רשימות חרדיות באופן שיובטח מספר הכי גדול של חרדים בעיריות. בתודה ובברכה.

בעד הרשימה היותר חרדית

בכ"ד בסיוון תשי"א הורה הרבי: על של עתה באתי להדגיש.. על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי-כוח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר.

לקראת הבחירות לכנסת השלישית שיגר הרבי מברק ובו חזר על דעתו בבהירות: במענה לשאלת רבים, אבקשם לפרסם דעתי ברורה אשר כל אחד ואחת מהחרדים מחוייב להשתתף בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.. והמניעה בזה מגדילה בדרך ממילא כח רשימות המנגדים על השם תורתו ומצוותיה.

ולעצם הבחירה קובע הרבי: ולהצביע בעד הרשימה היותר חרדית, ולהשפיע גם על זולתו בזה.

למען חזית דתית

הרבי השקיע מאמצים גדולים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת. לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו התנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל. הידיעה שימחה את הרבי. כך הוא כתב: זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא".

לאחד המדווחים, הרי"מ לוין כתב: בנוגע לבחירות, הנה כמו להבחירות הקודמות דשנת תשט"ו הברקתי דעתי והוראותי להנהלת אגודת חב"ד בארץ הקודש ת"ו, ובוודאי פרסמוה מכבר.

מערכה למען חזית דתית

לקראת הבחירות לכנסת השישית - תחילת שנת תשכ"ו - יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען "הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות לכנסת הממשמשות ובאות". הרבי פירסם מכתב ארוך ומנומק בו הוא מנתח לפרטים ("בשטח השכר וההפסד", "הטענות נגד חזית דתית", "טעמי השוללים חזית דתית", "התכסיסים להכשיל הקמת חזית דתית") את המצב, וקובע: שכל אלו המפלגות או הסיעות או האנשים אשר ימנעו הקמת חזית דתית טכנית זו - מעמידים בזה את רווחי המפלגה, הסיעה וכו' מעל לרווחי המצב הדתי הכללי בארץ-הקודש ת"ו הנוגע לאלפים ורבבות של אחינו בני-ישראל באה"ק ת"ו.

ושוב חזר על דעתו במכתב שנכתב "במענה לרבים שי'" למחרת יום הכיפורים ה'תשכ"ו. באותו מכתב קורא הרבי לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקוליהם. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיתרמו למצב זה.

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית.

איה השפעת "ששת הימים"?!

"כאשר נודעו לי התוצאות של הבחירות לכנסת השביעית", אמר הרבי לעיתונאי שמואל אבידור, "ערכתי השוואה בין התוצאות הללו לבין מה שהיה בבחירות לכנסת השישית. חיפשתי את השפעת 'ששת הימים' בתוך תוצאות הבחירות, אך הזדעזעתי כאשר לא מצאתי שום שינוי יסודי.

"הייתי מזועזע ממש", אומר הרבי, "ושאלתי עצמי כלום לא קרה משהו בין הבחירות הקודמות לבחירות הללו, והיכן משתקף מאורע זה בהצבעה של אזרחי ישראל? שום השתנות.

"הכול נשאר כתמול שלשום". ניסה העיתונאי ש. א. להעיר: אולי נובע הדבר מכך שאין אזרחי ישראל מחשיבים ביותר את הכנסת ולכן היו אדישים לגבי הבחירות? הרבי משסע את דברי: "לא, לו היו אזרחי ישראל אדישים לגבי הכנסת, הרי לא היו הולכים כשמונים ושישה אחוזים אל הקלפי. אם הלכו לבחור, סימן שלא היתה אדישות. אין זלזול כלפי הכנסת, מה שיש כאן, זהו רק אות לכך כי אכן פג הרושם של 'ששת הימים' ולא יצר בתוך האנשים את אותה מהפכה שהמאורע הזה צריך היה ליצור".

"אין להצביע בעד הרושמים גויים כיהודים"

לקראת הבחירות בשנת תשל"ד פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".

הרה"ג רבי ישראל מאיר לאו שליט"א, רבה של תל אביב (לשעבר רבה הראשי של ארץ-ישראל), סיפר על יחידות בשנת תשל"ד, שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. היחידות התקיימה בחורף תשל"ד לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום-הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה.

הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?!

"יגיש מועמדותו בהצלחה"

בחורף תשל"ז מבקר מר מנחם בגין אצל הרבי. הוא מספר לרבי כי בכוונתו לפרוש. הרבי דורש ממנו להציג מועמדות גם בבחירות הבאות. מר בגין שומע לעצת הרבי ובסופו של דבר הוא זוכה בראשות הממשלה.

לגבי אופן ההצבעה שיגר מברק הרבי ביום כ"ד באייר תשל"ז ובו נאמר: לאגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה, ת"ו שלום וברכה, במענה לשאלת רבים איך להתנהג בקשר לבחירות ביום ג' הבעל"ט. דעתי כי יש להצביע בעד הרשימה הכי חרדית. בטח יפרסמו זה באופן המתאים. בברכה מנחם שניאורסון.

בעד החרדים לדבר השם

לקראת הבחירות בשנת תשמ"א חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו: במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו. כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו. להצביע בעד החרדים לדבר השם. בברכה, מנחם שניאורסון.

בחירות תשמ"ט

לקראת הבחירות בשנת תשד"מ לא יצאה הוראה מיוחדת מאת הרבי. ההפתעה הגדולה היתה לקראת הבחירות בשנת תשמ"ט, שבה חרג הרבי ממנהגו והורה "באופן יוצא מן הכלל" לתמוך ולפעול למען רשימת אגודת ישראל (שהתאחדה אז עם פועלי אגודת ישראל, ומולה התמודדה רשימה נפרדת של המתנגדים).

בערב שבת קודש חול-המועד סוכות נמסרה הודעה^{[דרוש מקור]} ממזכירות הרבי לאגודת חסידי חב"ד באה"ק, כדלהלן:

הרבי בקשני למסור לכב' שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מהרבי לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת-ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' זאל זיך אריין לייגן אין דעם אז וואס מער מענטשין [=ישקיעו עצמם בזה, שככל שיותר אנשים] יצביעו בעד ג'.

בעקבות הוראה זו נכנסה חב"ד לפעילות אדירה, שהתנהלה על ידי מטה מיוחד שהוקם בצעירי אגודת חב"ד, ושהפעיל אלפי פעילים ברחבי כל הארץ. כזכור, פעילות זו הגדילה ביותר את כוחה של אגודת-ישראל בכנסת, והיה בה משום ניצחון גדול של "יד החסידים".

בכ"ב במרחשוון תשמ"ט, יום לאחר הבחירות, שיגר יו"ר צעירי אגודת חב"ד, הרב יוסף יצחק אהרונוב, דו"ח מסכם אל הרבי, ובסיומו נכתב: "אנו מקווים כי את מערכת הבחירות ניהלנו בצורה טובה. הרבי הדגיש^{[דרוש מקור]} את המילים "בצורה טובה" והוסיף בכתב-ידו הק': "הכי". כלומר: "בצורה הכי טובה". על הדו"ח עצמו הואיל לענות: "קראתי ות"ח" [=ותשואות-חן].

אולם כפי שציין הרבי מיד עם מתן ההוראה על הפעילות למען רשימת אגודת-ישראל, מדובר בהוראה שהיא "באופן יוצא מן הכלל בפעם הזאת", והרבי הבהיר שהמעורבות נסתיימה עם הטלת הפתק לקלפי.

מיד אחרי הבחירות קיבל הרב אהרונוב^{[דרוש מקור]} הוראה מאת הרבי להודיע לכל בתי-חב"ד כי מכאן ולהבא עליהם לחזור לעמדה המסורתית הבלתי-מפלגתית של חב"ד ולפעולות הפצת התורה והחסידות, ולא לעסוק עוד בענייני מפלגות. הוראה זו עמדה במבחן כבר בבחירות לרשויות המקומיות באותה שנה.

להתאחד סביב המוסכם

לאחר הבחירות הקדיש הרבי לנושא שיחה מיוחדת בשבת פרשת חיי-שרה:

מערכת הבחירות בארץ ישראל התנהלה באופן של היפך האחדות לגמרי, כולל גם אצל יהודים שומרי תורה ומצוותיה בהידור, שביניהם גופא נוצר מצב של מחלוקת, ועד למעמד ומצב ש"נלחמו איש באחיו", ויתירה מזה - "חרב איש באחיו", רחמנא ליצלן...

ואין להאריך בביאור שלילת עניין המחלוקת, להיותו דבר המובן ופשוט לכל, ומה גם שאין הכוונה לאמירת מוסר בעלמא, כי אם, למצוא עצה איך לתקן מצב זה, לבטל המחלוקת ולהביא למצב של אחדות, כדלקמן.

הרבי קרא למצוא נושא מסויים שמוסכם על כל הצדדים, ולקרוא לכל הצדדים - להתאסף יחדיו כדי לדון ולהתדבר בנושא זה שמוסכם על כולם (איך להביאו לידי פועל וכיוצא בזה), ואז יראו ויווכחו כל הצדדים שקיימת אפשרות של התדברות בצורה אנושית ומכובדת (ללא צעקות, דפיקות על השולחן עד למריבות כו'), שיכולים להתיישב לשולחן אחד ולשתות תה...

פגישה כזו בוודאי תתרום לקירוב הלבבות בין כל הצדדים, שכל צד יוכל לשמוע ולהקשיב לדבריו של היושב בצידו השני של השולחן, ואולי אפילו לראות ולהכיר במעלתו!

ולאחרי זה - יוכלו לדון ולהתדבר גם בנושאים שיש בהם חילוקי דעות, נושאים השנויים במחלוקת, לנסות לגשר ביניהם, ולמצוא דרך שתהא מקובלת על כל הצדדים.

ובזה גופא - מן הקל אל הכבד, כלומר, לדון תחילה (לאחרי ההתדברות בנושא המוסכם על כולם) בנושאים שאינם מחולקים כל כך, ולעבור אחר כך לנושאים מסובכים יותר וכו'.

עד שיבוא משיח צדקנו...

בחודש ניסן תש"נ נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות מר שמיר. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:

הכתב: מה דעתו של הרבי בעניין זה שאין ממשלה כעת בישראל.

הרבי: הצד הטוב בזה הוא שבמשך הזמן שאין ממשלה רשמית, העניינים תלויים במר שמיר, ואני מקווה שהוא יעמוד בתוקף שתהיה שלימות העם, ושלימות השטחים, ושלימות כל הארץ ביחד עם שלימות התורה, כיון שזה תלוי זה בזה.

הכתב: אז רצוי שמר שמיר יהיה ראש הממשלה?

הרבי: אינני מתערב בפוליטיקה. ועוד והוא העיקר שאני מקווה שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה שם משיח צדקנו. אבל במשך הרגעים עד שיבוא משיח, אזי צריך שתהיה השיטה כפי שהיתה השיטה שלו, שאי אפשר לוותר על אף שעל מכל השטחים, ולעשות את זה בדרכי שלום.

כי דווקא על-ידי זה יהיה שלום במדינה, ובסביבות המדינה, מה שאין כן כשיתחילו לוותר - אין לדבר סוף, וכמה שיתנו להם זה יגביר את התיאבון של שונאי-ישראל שיתנו להם עוד ועוד, וזה יביא דווקא לתוצאות של היפך מנוחת הנפש והיפך השלום.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרה"ח הרב יוסף יצחק גוטניק במאמצים להקמת ממשלה כרצונו הק' של הרבי.

מעניינת מאוד תשובה של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה', שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ:

כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל.

ולכאורה על-פי המצב עתה בארץ-הקודש צפויות כמה שינויים בארץ-הקודש, ועל-פי [=מה] שהי' [=שהיה] עד עתה - צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת.

מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - שארץ הקודש דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.

למי מתאים הכובע

כשד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל דאז, היה ב'יחידות' אצל הרבי, הועלה נושא הבחירות ועמדתו כלפיהן. תמה הד"ר בורג על מכתבו של הרבי לאנ"ש, בו קורא להצביע למען הרשימה החרדית ביותר, קריאה שהתפרשה אז על-ידי החסידים כמכוונת כלפי אגודת-ישראל או פועלי אגודת-ישראל.

נענה הרבי: ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו...

הבחירות בקראון הייטס

בכל כמה שנים נערכות בחירות לועד הקהל בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.

הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'. הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (=היצר הרע). כמו"כ הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת תשמ"ו הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' לצדקה לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת צדקה ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה.

ראו גם

• בחירות תשמ"ט
• אגודת ישראל

קישורים חיצוניים

• הרב מרדכי-מנשה לאופר, דעת הרבי בנוגע לבחירות, מתוך אתר צעירי חב"ד -
• תבנית:2קישור חבד וידפו
• מערכת שטורעם, עימות חי: הרב בלוי והרב דרוקמן על מכתבו של ה'חוזר' - באתר שטורעם
• מערכת שטורעם, "מחמת ההסתה של אנשי בני ברק, נלך ברשימה נפרדת" - באתר שטורעם