השלוחים לארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הרחבה)
שורה 85: שורה 85:


==השלוחים כיום==
==השלוחים כיום==
כיום מכהנים השלוחים לארץ הקודש במגוון תפקידים ברבנות, חינוך, ניהול מוסדות וכדומה.
בשנת [[תשל"ט]] שלח הרבי מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} וכן הוראות נוספות.
 
בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את ה[[סמיכה לרבנות]] שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של [[הרבנות הראשית]] והחלו לאייש משרות רבניות שונות{{הערה|הרב [[יוסף העכט]] ב[[אילת]], הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]] ב[[רמת ישי]], הרב [[יעקב רייצעס]] ב[[יסוד המעלה]], הרב אליהו יוחנן גוראריה]] ב[[חולון]], והרב [[לוי ביטריצקי]] ב[[צפת]].}}.
 
רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם{{הערה|הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] מנהל [[מכון אסנט]] ל[[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], הרב [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט]] ב[[חיפה]], ועוד}}, וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים{{הערה|הרב [[יצחק גולדברג]], [[ישראל יוסף הנדל]], ו[[יוסף יצחק גורביץ']] בישיבת [[תומכי תמימיפ מגדל העמק]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]], ועוד}}, וחלקם יצא לשליחות בערים שונות{{הערה|הרב [[שניאור זלמן גודמן]] ב[[אשדוד]], והרב [[יוסף קרמר]] ב[[טבריה]].}}.
 
למצער, חלק מהשלוחים נפטרו{{הערה|הרב [[שלום דובער שור]] מ[[ירושלים]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] והרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] מ[[צפת]].}}, או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות{{הערה|הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] הממלא את מקום אביו במשרת רבנות ב[[צרפת]], והרב [[שלום דובער ברוד]] שחזר ל[[קראון הייטס]] מסיבות בריאותיות ומנהל כיום את [[1414 פרזידנט|בנין הפנימייה]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].}}.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־12:02, 24 בפברואר 2016

ה'שלוחים לארץ הקודש' בתמונה משותפת

בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - שלח הרבי קבוצות של שלוחים לארץ הקודש. קבוצות השלוחים הגיעו לירושלים ולצפת, ובהמשך התפרסו על פני כל ארץ הקודש בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.

חברי הקבוצות ושליחתם

קבוצת השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי (שבט תשל"ו)

הקבוצה של שנת תשל"ו

השלוחים הראשונים לארץ הקודש נשלחו בי"א בשבט תשל"ו, לאחר התוועדות "צאתכם לשלום" שערך הרבי מלך המשיח בי' שבט, יום קודם היציאה.

קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו לירושלים ואחד עשר לצפת. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


הקבוצה של שנת תשל"ז

בהתוועדות מיוחדת אמר הרבי כי לאור ההצלחה הגדולה של קבוצת תשל"ו, תישלח לארץ הקודש קבוצה נוספת, שמנתה ששה שלוחים והפעם לצפת בלבד.

הקבוצה יצאה ביום כ"ח שבט תשל"ז מ-770 לארץ הקודש.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


הקבוצה של שנת תשל"ח

חברי קבוצה זו זכו לקבל את קונטרס אהבת ישראל בחתימת ידו הקדושה של הרבי.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


שלוחים נוספים שהגיעו עם הקבוצות

הרבנים השלוחים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

השלוחים כיום

בשנת תשל"ט שלח הרבי מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות[1] וכן הוראות נוספות.

בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את הסמיכה לרבנות שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של הרבנות הראשית והחלו לאייש משרות רבניות שונות[2].

רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם[3], וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים[4], וחלקם יצא לשליחות בערים שונות[5].

למצער, חלק מהשלוחים נפטרו[6], או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות[7].

ראו גם