ניגונים שנוגנו לפני הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של ד. שטרן
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של ד. שטרן)
שורה 6: שורה 6:
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ"(בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם).}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ"(בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם).}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.


בשבת פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], בהתוועדות שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], בו עודדו וחיזקו את אנ"ש ומוסדות חב"ד בארה"ק בעקבות [[רצח יד החמישה|הרצח]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי [[מוהר"ן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ" {{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי הר"ן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. ו: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.
בשבת פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], בהתוועדות שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], בו עודדו וחיזקו את אנ"ש ומוסדות חב"ד בארה"ק בעקבות [[רצח יד החמישה|הרצח]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי [[מוהר"ן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ" {{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי הר"ן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}.


==שירי קעמפים==
==שירי קעמפים==
שורה 16: שורה 16:


*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (ע"י הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (ע"י הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]).
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].
*'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].
*'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]].
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]].
שורה 49: שורה 49:
בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ב[[אתערותא דלעילא]] ובאופן שמימי, אף-על-פי שלא נכללו בניגוני חב"ד עד לאותה שעה.
בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ב[[אתערותא דלעילא]] ובאופן שמימי, אף-על-פי שלא נכללו בניגוני חב"ד עד לאותה שעה.


הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}.


==ראו גם==
==ראו גם==