הכנה לשבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}")
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו.  
כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו.  


אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים [[חסידות]], אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת.{{הערה|1= [[היום יום]] [[כ"ד]] [[כסליו]].}}
אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים [[חסידות]], אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת.{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד]] [[כסליו]].}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
{{קצרמר|חגים ומועדים}}
{{קצרמר|חגים ומועדים}}
{{שבת}}
 
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]

גרסה מ־06:09, 3 בינואר 2016

הכנה לשבת, נלמדת מהפסוק "והכינו את אשר יביאו".

בקרב החסידים ידוע כי ההכנה לשבת מתחילה מיום רביעי שלפניו.

אדמו"ר הרש"ב אמר: על שבת הוא אומר בזהר שממנו מתברכין כל הימים. כל הימים - כל ששת ימי השבוע, שעל זה נתן הקב"ה ברכה כללית "וברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה", זהו ברכת השבת מלפניו מאחריו, ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.[1]

ההכנה ברביעי, חמישי, ושישי

יום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת - ברוחניות, - כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון.

כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו.

אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת.[2]

הערות שוליים

  1. היום יום לכ"ג כסליו.
  2. היום יום כ"ד כסליו.
ערך זה הוא קצרמר בנושא חגים ומועדים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.