זעיר אנפין: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (שיפוץ קל) |
(←ענינו) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
זעיר אנפין הוא ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות של ששת ה[[מדות]], ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם ה[[אצילות]]. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מ[[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]] של [[עולם האצילות]], שהם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה מ[[מלכות דאצילות]] | זעיר אנפין הוא ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות של ששת ה[[מדות]], ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם ה[[אצילות]]. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מ[[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]] של [[עולם האצילות]], שהם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה מ[[מלכות דאצילות]] שהיא בחינת [[שכינה]], שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך [[כנסת ישראל]]. | ||
זעיר אנפין נקרא גם בשם '[[אדם]]'. ומבואר שהוא בבחינת '[[רמ"ח איברין דמלכא]]', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה [[אור אין סוף]]. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]], נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם [[ה' חסדים]] המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא. | זעיר אנפין נקרא גם בשם '[[אדם]]'. ומבואר שהוא בבחינת '[[רמ"ח איברין דמלכא]]', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה [[אור אין סוף]]. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]], נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם [[ה' חסדים]] המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא. | ||
גרסה מ־12:17, 25 במרץ 2015
זעיר אנפין הוא שמו של הפרצוף הנוצר מהתכללות המדות של עולם האצילות. זעיר אנפין ומלכות דאצילות נקראים גם בשם קודשא בריך הוא ושכינתיה. היחוד ביניהם הוא יחודא תתאה. המצוות שאנו עושים הם לשם ייחוד זעיר אנפין ומלכות דאצילות. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח "לשם ייחוד": "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".
כמו כן זעיר אנפין מאיר בשבת ביום.
ענינו
זעיר אנפין הוא הפרצוף הנוצר מהתכללות של ששת המדות, ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם האצילות. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מאבא עילאה ואמא עילאה של עולם האצילות, שהם בבחינת עלמא דאתכסיא, ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה ממלכות דאצילות שהיא בחינת שכינה, שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך כנסת ישראל.
זעיר אנפין נקרא גם בשם 'אדם'. ומבואר שהוא בבחינת 'רמ"ח איברין דמלכא', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה אור אין סוף. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת ראש תוך סוף, נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם ה' חסדים המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא.
ביחס לאריך אנפין
מקור התענוגים בחיצוניות הכתר של עולם האצילות נקרא בשם אריך אנפין (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. אריך אנפין הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס לאריך אנפין. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג.
משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין[1]: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. למשל, נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר.
מקורות
- ↑ שער היחוד לאדמו"ר האמצעי אות ל"ג
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |