לדלג לתוכן

רבי אברדימוס בן רבי יוסי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "ראה עוד" ב־"ראו עוד"
שורה 5: שורה 5:
הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי {{ציטוטון|אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו}}. ומכיון ש[[רש"י]] מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה;  
הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי {{ציטוטון|אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו}}. ומכיון ש[[רש"י]] מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה;  


מבואר בכך, שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחה ופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של עני אחד על עני אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4618&hilite=3d6db88d-443b-476a-b3ef-a401daa0707e&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=294 ראה שיחת הרבי אודותיו], וראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&hilite=7133c3d0-6845-4409-a550-32b571a4cc73&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&pgnum=269 ליקוטי שיחות].}}.
מבואר בכך, שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחה ופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של עני אחד על עני אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4618&hilite=3d6db88d-443b-476a-b3ef-a401daa0707e&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=294 ראה שיחת הרבי אודותיו], וראו עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&hilite=7133c3d0-6845-4409-a550-32b571a4cc73&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&pgnum=269 ליקוטי שיחות].}}.


== משפחתו ==
== משפחתו ==

גרסה מ־22:58, 30 באפריל 2014

רבי אברדימוס בן רבי יוסי היה תנא, אחד מבניו של התנא המפורסם רבי יוסי.

מובא בתלמוד ירושלמי, כי כאשר בא אחד לשאול את רבי יוסי אודות הלכה מסוימת בנוגע להלכות צדקה, קרא רבי יוסי לרבי אברידימוס בנו שהשמיע את המאמר "חייך קודמין, עניי עירך קודמיין לעניי עיר אחרת".

הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי "אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו". ומכיון שרש"י מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה;

מבואר בכך, שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחה ופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של עני אחד על עני אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"תבנית:הערת שוליים.

משפחתו

הערות שוליים