ועדת ההגרלה – הבדלי גרסאות

הענין עוד לא היה כה מסודר כמו בימים אלה. ר’ פולע הקים ועדה מיוחדת שתקבע את חוקי ההגרלה. "ועדת ההגרלה", והוא עצמו עמד בראשה.  

עם הזמן הצליח ר’ לייבל לאסוף את יתרת הכסף, אלא שאז עמד לפניו מכשול נוסף: היתר יציאה מצה"ל. כיון שהיה מועמד לגיוס, נאסר עליו לצאת מארץ ישראל. אמנם לפי חוקי ההגרלה היתה אפשרות לזוכה להעניק את הזכיה לבן משפחה, וכך הועלתה אפשרות שאביו ייסע במקומו, אולם הרבי השיב כי מאחר ונהוג שהזוכה עצמו מקבל את שכרו, על כן יש להמשיך ולהשתדל אצל הצבא עד שיקבל היתר לנסוע.  

"בליל ה’ דחנוכה תשט"ו התקיימה ההגרלה לזכות בנסיעה לרבי בבית הכנסת מרכז חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב בנוכחות קהל גדול מאנ"ש והתמימים יחיו.  

"זכות השתתפות בהגרלה, ניתנה לכל אנ"ש והתמימים יחיו שקנו כרטיס הגרלה. לפי התנאים שבהתקנון של ועדת ההגרלה זכה בגורל ידידנו הרה"ח ר’ [[אליהו דזולובסקי]] מ[[תל אביב]].  

כיון שהתופעה התרחבה, פרץ הענין מהגרלה מצומצמת עליה היה מופקד הועד, ועל תהליך ההגרלה הופקדו נציגים בריכוזי חב"ד השונים. ר’ רפאל כהן עצמו שכבר לא היה צעיר, העביר את האחריות לצעירים ממנו. הרב בער’ל קרסיק מכפר חב"ד (ושליח הרבי בקייב) ניהל את מערכת ההגרלות במשך כמה שנים, ומשנת תשל"ט ועד היום, מופקד על מערך ההגרלות המשפיע הרב [[זאב קסלמן]] מכפר חב"ד.  

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נהניתי ממה שמצרף במכתבו רשימת המשתתפים בההגרלה. וכיון שכפי מכתבו הוא מחברי ועד ההגרלה - הנה בטח ימצא האותיות המתאימות להסביר לכל המשתתפים, כי - לכאורה על פי שולחן ערוך (חו"מ רז, סי"ג) ענין של הגרלה בכגון דא, היינו שהזוכה מרויח דבר ששוה סכום גדול בהרבה ממה ששילם בעד השתתפותו, יש בזה חשש דאסמכתא באופן דלא קניא. ועל כן צריך להיות שבנידון דידן הנה כל המשתתפים הסכימו בלבב שלם להקנות את מעותיהם בלי כל שיור, וכדי שלא יהיה גם חשש דחשש - הרי טוב יהיה שזה הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע. והנה אף אם תימצי לומר שבין אותם המשתתפים אפשר להיות גם כזה החפץ לנסוע מפני סיבה צדדית, על כל פנים בטוח הדבר שרובם כוונתם להיות על הציון הק’, להתראות וכו’|מקור=המכתב אל יו"ר ועד ההגרלה הרב רפאל כהן (כ"ה טבת תשט"ו)}}  

מאידך, הרבי העניק יחס מיוחד לזוכה בהגרלה, לא כאישיות פרטית, אלא כנציגם של מאות ואלפים מאנ"ש בארץ הקודש. הרבי ראה בנסיעתו של שליח כנסיעתם הנשמתית של כל אלפי המשתתפים: {{ציטוטון|.. למרות שזוכה רק אחד בהנסיעה, הנה על כל המשתתפים לעשות הכנות המתאימות כאילו הם היו הנוסעים}}...{{הערה|אגרות קודש חלק י’ עמוד רסג}}.  

במכתב מיוחד נוסף שכתב למשתתפי ההגרלה (ג’ אייר תשי"ח), כותב הרבי על הרושם שיש על כל המשתתפים בהגרלה:  

ועל פי הודעת המשנה אשר המעשה הוא העיקר, וכמבואר בארוכה ב[[דא"ח]], שמכל ענין צריך להיות ‘בכן’, יבוא זה בפועל ממש במחשבה דבור ומעשה של כל הנ"ל, וכל הנמצאים בסביבתם ובחלקם בעולם"|מקור=אגרות קודש חלק יז עמוד עג}}