טוביה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 49: | שורה 49: | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא על מאמר של הרב טוביה בלוי בנושא "זהות המשיח"] - {{אינפו}} | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא על מאמר של הרב טוביה בלוי בנושא "זהות המשיח"] - {{אינפו}} | ||
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389390.jpg טור של הרב טוביה בלוי] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] | *[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389390.jpg טור של הרב טוביה בלוי] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א| | |||
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם| | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלוי טוביה]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|בלוי טוביה]] | |||
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|בלוי טוביה]] | |||
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|בלוי טוביה]] | [[קטגוריה:סופרים חב"דים|בלוי טוביה]] |
גרסה מ־04:46, 23 במאי 2012
הרב טוביה בלוי, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב, ירושלים וממיסדי בית חנה (ירושלים).
קורות חייו
נולד בט"ז אייר תרצ"ו לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י בירושלים. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי ראש אגודת ישראל בארץ הקודש.
בצעירותו התקרב לחסידות בעלזא, ולאחר מכן התקרב לאדמו"ר שליט"א וקירב עימו את אחיו הרב יוסף בלוי והרב עמרם בלוי.
ממקימי ישיבת ערב של חב"ד בירושלים.
כיהן כיו"ר צעירי חב"ד בירושלים במשך שנים רבות.
בשנת תשי"ט החל לכתוב בביטאון חב"ד. בתשכ"ו מינהו הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד תשמ"ז.
בתש"ל, הרב שמואל חפר - יו"ר הועד למען שלימות העם - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.
באותו זמן כתב מאמר על שיטת הרבי בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת תש"מ יצא לאור הספר עם השם "כללי רש"י".
בחודש חשון תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"ועד לקיום המוסדות" שנוהל על ידי הרב עזריאל זעליג סלונים.
בשנת תשל"ה מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות בית חנה בירושלים.
בחודש תמוז תש"מ החל לעבוד בשבועון כפר חב"ד, שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר בבני ברק.
באותו זמן פרסם בשבועון בהמשכים את התרגום ללשון הקודש של ספר הזכרונות, אותו ערך.
בעבודתו בעיתון המשיך עד תש"נ, ומאז הפסיק כליל לפרסם בו מאמרים.
בין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון שלימות.
בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון נחלי דב"ש שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, שלום דובער בלוי.
ספריו
- כללי רש"י (ספר).
- ביטאון פרדס חב"ד.
- תירגם ללשון הקודש את ספר הזכרונות.
משפחתו
- בניו
- יעקב מאיר בלוי, רמת שלמה, ירושלים.
- פרץ אוריאל בלוי, נווה יעקב, ירושלים.
- חתניו
- אליהו וילהלם, נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי.
- הלפרין, כפר חב"ד.
- מרדכי מנשה לאופר, אשדוד.