אלתר הילביץ – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
מויקיפדיה
שורה 26: שורה 26:
בהמשך דבריו, מספר החסיד על כך שראה את נחלתם של האדמו"רים הקודמים ושכעת הוא מאושר לראות כיצד גם הרבי זוכה לנחלה משלו בישראל.
בהמשך דבריו, מספר החסיד על כך שראה את נחלתם של האדמו"רים הקודמים ושכעת הוא מאושר לראות כיצד גם הרבי זוכה לנחלה משלו בישראל.


*'''נפטר''' - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]].
'''נפטר''' - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]].
 
== חיבורים שכתב וערך ==
הרב הילביץ חיבר ספרים וכתב מאמרים [[הלכה|הלכתיים]] רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות ה[[תלמוד בבלי|תלמודית]] וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית [[סיני (כתב עת)|'סיני']]. זכה ב[[פרס הרב קוק]] לשנת תשי"ב.
 
הוא היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'.
 
בשנת [[תש"י]] הדפיס את ספרו הראשון, "ללשונות הרמב"ם", ובו ביאורים בספרי הרמב"ם המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים בעולם התורני, ורבנים  כגון רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מלובביץ' והרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שיגרו מכתבי ברכה והערות על הספר. מ[[עיריית תל אביב]] קיבל הרב הילביץ את [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] מקורית על ספרו זה בשנת [[תשי"ב]].
 
את סדרת הספרים '''חקרי זמנים''', העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה, החל להוציא בשנת [[תשל"ז]].
 
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שורשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב [[יחזקאל לנדא]] והרב [[צבי הירש אשכנזי]].


==משפחתו==
==משפחתו==