חברון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: חברון.jpg|שמאל|ממוזער|400px|חברון | [[קובץ: חברון.jpg|שמאל|ממוזער|400px|חברון]] | ||
'''חברוֹן''' היא אחת מארבעת ערי הקודש ובה שוכנת מערת המכפלה. בעיר היתה קהילת חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי ועד פרעות תרפ"ט. חידוש הקהילה החב"דית החל לאחר מלחמת ששת הימים עם התיישבות הצייר הרב ברוך נחשון במקום. כיום ישנם בחברון וקרית ארבע חסידי חב"ד מעטים ושני בתי חב"ד פעילים. | '''חברוֹן''' היא אחת מארבעת ערי הקודש ובה שוכנת מערת המכפלה. בעיר היתה קהילת חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי ועד פרעות תרפ"ט. חידוש הקהילה החב"דית החל לאחר מלחמת ששת הימים עם התיישבות הצייר הרב ברוך נחשון במקום. כיום ישנם בחברון וקרית ארבע חסידי חב"ד מעטים ושני בתי חב"ד פעילים. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מערת המכפלה== | ==מערת המכפלה== | ||
[[קובץ: מערת המכפלה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מערת המכפלה]] בחברון]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=מערת המכפלה}} | {{ערך מורחב|ערך=מערת המכפלה}} | ||
במערת המכפלה שבעיר נקברו אבות העם היהודי, ועל כן חברון מכונה במסורת היהודית "עיר האבות". | במערת המכפלה שבעיר נקברו אבות העם היהודי, ועל כן חברון מכונה במסורת היהודית "עיר האבות". | ||
==הישוב החב"די בחברון== | ==הישוב החב"די בחברון== | ||
בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו ב'''חברון'''. עד אז, מהעליה הגדולה לארץ הקודש של החסידים עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] בחודש [[אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ, חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת, עד שנת [[תקפ"א]] אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון. | בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו ב'''חברון'''. עד אז, מהעליה הגדולה לארץ הקודש של החסידים עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] בחודש [[אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ, חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת, עד שנת [[תקפ"א]] אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
==בית רומנו== | ==בית רומנו== | ||
[[קובץ: בית רומנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]][[קובץ: בית רומנו1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]] | |||
===קנית חצר רומנו=== | |||
עשור לאחר תחלת ההתיישבות החבדי"ת, גדלה הקהילה החבדי"ת, ובית הכנסת הקטן לא הספיק לאכלס את כל המתפללים. ראשי העדה רצו לבנות בית כנסת נוסף, והיות ולהם לא היו את האמצעים הדרושים - פנו בבקשת עזרה ל"וועד הפקידים והאמרכלים" באמשטרדם; אולם הוועד דחה את בקשתם ולא אישר להם את העברת הכסף הנחוץ. | עשור לאחר תחלת ההתיישבות החבדי"ת, גדלה הקהילה החבדי"ת, ובית הכנסת הקטן לא הספיק לאכלס את כל המתפללים. ראשי העדה רצו לבנות בית כנסת נוסף, והיות ולהם לא היו את האמצעים הדרושים - פנו בבקשת עזרה ל"וועד הפקידים והאמרכלים" באמשטרדם; אולם הוועד דחה את בקשתם ולא אישר להם את העברת הכסף הנחוץ. | ||
| שורה 95: | שורה 96: | ||
==בית שניאורסון== | ==בית שניאורסון== | ||
[[קובץ: בית שניאורסון בחברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שניאורסון בחברון]] | |||
בית שניאורסון ממוקם כ-10 מטר דרומית לבית הדסה. הבניין נבנה במאה ה-91 על ידי חסידי חב”ד והוא שימש כבית ועד, בית מדרש, הכנסת אורחים ולמגורים. | בית שניאורסון ממוקם כ-10 מטר דרומית לבית הדסה. הבניין נבנה במאה ה-91 על ידי חסידי חב”ד והוא שימש כבית ועד, בית מדרש, הכנסת אורחים ולמגורים. | ||