אין תקציר עריכה
שורה 95: שורה 95:


==בית שניאורסון==
==בית שניאורסון==
בית שניאורסון ממוקם כ-‏10 מטר דרומית לבית הדסה. הבניין נבנה במאה ה-‏91 על ידי חסידי חב”ד והוא שימש כבית ועד, [[בית מדרש]], [[הכנסת אורחים]] ולמגורים.
בית שניאורסון ממוקם כ-‏10 מטר דרומית לבית הדסה. הבניין נבנה במאה ה-‏91 על ידי חסידי חב”ד והוא שימש כבית ועד, בית מדרש, הכנסת אורחים ולמגורים.


בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] לבית משפחת שניאורסון (נכדת [[אדמו”ר הזקן]] - רבי שניאור זלמן מלאדי ובת ה[[אדמו”ר האמצעי]] - רבי דוב בר), אשר שמשה כאם הישוב החב”די בחברון ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והיתה נערצת על כל תושבי חברון.
בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] לבית משפחת שניאורסון (נכדת [[אדמו”ר הזקן]] - רבי שניאור זלמן מלאדי ובת ה[[אדמו”ר האמצעי]] - רבי דוב בר), אשר שמשה כאם הישוב החב”די בחברון ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והיתה נערצת על כל תושבי חברון.


===גאולת הבית===
לאחר הפוגרום בשנת [[תרפ"ט]] השתלטו הערבים על הבנין. בשנת [[תשל"ח]] פנה הרב משה לוינגר
אל הרבי בבקשה להורות ל"[[כולל חב"ד]]", שהחזיק בבעלות הרשמית על הבנין, להעניק לו יפוי-כוח על "בית שניאורסאהן". לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד הרב לוינגר, הורה הרבי בהודעה טלפונית מ[[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] לראשי [[כולל חב"ד]], לפנות בנידון לרב מורה הוראה מאנ"ש.
בעקבות זאת נערכה הפגישה בבית רבה של העיר בני-ברק, הרב [[יעקב לנדא]]. הרב לנדא הביע את דעתו שכדאי להעניק לרב לוינגר יפוי-כוח לגאול את "בית שניאורסאהן. מייד לאחר שהוענק לו יפוי-הכוח, החל הרב לוינגר לפעול במהירות. הוא פנה לבעלי-הבית הערביים, ולאחר דין ודברים נגאל הבית.
===הבית כיום===
כיום - לבית שניאורסון נוספו עוד שתי קומות ולחזיתו הצפוני של הבניין הוצמד בניין חדש הנקרא בית השישה. בצדו האחורי של בית שניאורסון נבנה בניין נוסף הנקרא בית פינק ע”ש התורמים.
כיום - לבית שניאורסון נוספו עוד שתי קומות ולחזיתו הצפוני של הבניין הוצמד בניין חדש הנקרא בית השישה. בצדו האחורי של בית שניאורסון נבנה בניין נוסף הנקרא בית פינק ע”ש התורמים.