שמעון בן עזאי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. | '''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערת שוליים|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] ח"א מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחי' רצוא ושוב{{הערת שוליים|1=בכל זה ראה עוד [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] ח"ג ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].}}. | בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערת שוליים|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] ח"א מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחי' רצוא ושוב{{הערת שוליים|1=בכל זה ראה עוד [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] ח"ג ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||