גדליה אוברלנדר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:53, 30 באוגוסט 2024

הרב גדליה אוברלנדר משמש כרב קהילת חב"ד בעיירה קינגסטון שבפנסילבניה, מייסד מרכז היכל מנחם (מונסי) ושימש כרב בית מדרש נר ישראל הפועל במסגרת זו עד למעברו לקראת ראש השנה תשפ"ד לעיר קינגסטון שבפנסילבניה לכהן כרב הקהילה החב"דית בעיר. כמו כן הרב אוברלנדר וחבר ועד רבני ליובאוויטש הכללי^[1]. הוא גם חבר מערכת מכון חסידות מבוארת, מראשי מכון אור ישראל, עורך אחראי קובץ אור ישראל ועורך ראשי בבטאון היכל הבעש"ט.

תולדות חיים

נולד בשנת תשכ"ז לרב יחיאל (מיכל) אוברלנדר, ראש קהילת חסידי פאפא.

בבחרותו למד בישיבת פאפא והיה חוזר של האדמו"ר ה'ויחי יוסף' מפאפא, הוא גם רשם את הנהגותיו ואת נוסח תפילתו, הודות לכתביו התבססו בהמשך מנהגי ונוסח פאפא) והיה מקורב אצלו ביותר. ולאחר מכן בשנת תשד"מ למד בישיבת חכמי לובלין אצל הגאון פוסק הדור רבי שמואל הלוי ואזנר, ובתקופה זו השתתף בשיעוריו של הרב שלמה זלמן לנדא בבית סבו הרב יעקב לנדא, שקירב אותו לחסידות חב"ד. (ביחד עם בן-דודו הרב ברוך אוברלנדר שליח בבודפשט הונגריה), אם-כי לא החליף את לבושיו שהם בסגנון חסידות הונגריה.

בין השנים תשמ"ט - תשנ"ג גר בירושלים, והתפלל בבית הכנסת חב"ד - פאג"י. בהיותו גר בירושלים עזר הרבה להיכל מנחם שם, וכבר אז עלה ברעיונו לפתוח סניף היכל מנחם במונסי. בי"ט כסלו תשנ"ט פתח באישורו של הרב יוסף יצחק גוטניק סניף במונסי. עם הזמן התחילו להתפלל שם בשבתות ובחגים. בח"י אלול תשס"ח עבר המרכז למקום יפה ומרווח, מתחת לביתו.

בד בבד עמד בראש מכון 'אור ישראל' בנשיאות אחיו הרב חיים אוברלנדר ועורך את הספרים שבהוצאתם ואת בטאון 'אור ישראל'.

בשנת תשס"ג הקים (יחד עם הרב יעקב לייב אלטיין) את בטאון היכל הבעש"ט ושימש שם כעורך אחראי עד שנת תשע"ה, כשהמערכת המקורית נסגרה.

בשנת תש"פ בזמן מגפת הקורונה פרסם פסקים רבים בקשר עם המצב, בד בבד התחיל למסור שיעור הלכה שבועי - תשובות על שאלות אקטואליות באתר אנ"ש אורג, דבר שהביא להכרה רחבה שלו בציבור.

לקראת ראש השנה תשפ"ד עבר הרב גדליה אוברלנדר ממונסי לעיר קינגסטון שבפנסילבניה על-מנת לשמש כרב הקהילה החב"דית בעיר^[1].

ספריו

פדיון הבן כהלכתו - על דיני פדיון הבן
בנתיבות התפילה - על דיני טעויות בתפילה
מנהג אבותינו בידינו - על מנהגי ישראל (2 חלקים)
נרות שבת כהלכה - על דיני ומנהגי הדלקת נרות שבת
כללי טהרה - שיעורים כללים על עניני וסתות
הסידור: מבנה ונוסח סידורו של אדמו"ר הזקן בעל התניא

משפחתו

בנו, הרב דוד אוברלנדר

חתניו

הרב אברהם מרדכי וייס
הרב חיים מייזליש - מנהל היכל מנחם ליקווד
הרב יוסף יצחק פאזען

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 במונסי נפרדים מהרב לפני מעברו לקינגסטון [המקור באנגלית]

[קינג-1] 1.0 ^1.1 במונסי נפרדים מהרב לפני מעברו לקינגסטון [המקור באנגלית]

[1]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד לרב יחיאל (מיכל) אוברלנדר, ראש קהילת חסידי [[פאפא]].
+נולד בשנת תשכ"ז לרב יחיאל (מיכל) אוברלנדר, ראש קהילת חסידי [[פאפא]].
-בבחרותו היה [[חוזר]] של ה[[אדמו"ר]] ה'ויחי יוסף' מפאפא, הוא גם רשם את הנהגותיו ואת נוסח תפילתו, הודות לכתביו התבססו בהמשך מנהגי ונוסח פאפא) והיה מקורב אצלו ביותר. בשנת [[תשמ"ב]] בהיותו בחור התקרב ל[[חסידות חב"ד]] (ביחד עם בן-דודו הרב [[ברוך אוברלנדר]] שליח ב[[בודפשט]] [[הונגריה]] והרב [[נחום גרינוולד]] רב קהילת חב"ד ב[[לייקוואד]]), אם-כי לא החליף את לבושיו שהם בסגנון [[חסידות הונגריה]].
+בבחרותו למד בישיבת [[פאפא]] והיה [[חוזר]] של ה[[אדמו"ר]] ה'ויחי יוסף' מפאפא, הוא גם רשם את הנהגותיו ואת נוסח תפילתו, הודות לכתביו התבססו בהמשך מנהגי ונוסח פאפא) והיה מקורב אצלו ביותר. ולאחר מכן בשנת תשד"מ למד בישיבת חכמי לובלין אצל הגאון פוסק הדור רבי שמואל הלוי ואזנר, ובתקופה זו השתתף בשיעוריו של הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בבית סבו הרב [[יעקב לנדא]], שקירב אותו ל[[חסידות]] חב"ד. (ביחד עם בן-דודו הרב [[ברוך אוברלנדר]] שליח ב[[בודפשט]] [[הונגריה]]), אם-כי לא החליף את לבושיו שהם בסגנון [[חסידות הונגריה]].
 בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"ג]] גר ב[[ירושלים]], והתפלל ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] - [[פאג"י]]. בהיותו גר ב[[ירושלים]] עזר הרבה ל[[היכל מנחם]] שם, וכבר אז עלה ברעיונו לפתוח סניף [[היכל מנחם]] ב[[מונסי]]. ב[[י"ט כסלו]] [[תשנ"ט]] פתח באישורו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] סניף ב[[מונסי]]. עם הזמן התחילו להתפלל שם בשבתות ובחגים. ב[[ח"י אלול]] [[תשס"ח]] עבר המרכז למקום יפה ומרווח, מתחת לביתו.