מסכת בבא מציעא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 652981 של 198.167.175.57 (שיחה))
תגית: ביטול
 
שורה 4: שורה 4:
המסכת עוסקת בדיני ספק ממון, [[השבת אבידה]], שומרים, ריבית, קניית חפצים, פועל ואריס. על מסכת זו יצאו לאור מספר ספרים מחידושי רבותינו, ביניהם: [[רשימת שניים אוחזין]] מתוך [[רשימות הרבי]], חידושי [[אדמו"ר הצמח צדק]] (הוצאת מכון "אהלי ליובאוויטש") בעריכת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], ועוד.
המסכת עוסקת בדיני ספק ממון, [[השבת אבידה]], שומרים, ריבית, קניית חפצים, פועל ואריס. על מסכת זו יצאו לאור מספר ספרים מחידושי רבותינו, ביניהם: [[רשימת שניים אוחזין]] מתוך [[רשימות הרבי]], חידושי [[אדמו"ר הצמח צדק]] (הוצאת מכון "אהלי ליובאוויטש") בעריכת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], ועוד.


מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].בתשט''ז הודפס הרבי גמרא עם חידושי הצ''צ וגם מאמר על ההתחלה ואמר על סוף המסכות.
מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==



גרסה אחרונה מ־15:42, 17 בינואר 2024

מסכת בבא מציעא עם חידושי רבותינו נשיאנו

מסכת בבא מציעא היא המסכת השנייה בסדר נזיקין שבמשנה. פירוש שמה בארמית הוא "השער האמצעי", והיא נקראת כך כיוון שהיא האמצעית מתוך שלוש ה"בבות", מסכתות העוסקות בדיני נזיקין: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. המסכת כוללת עשרה פרקים[1], 117.5 דפים.

המסכת עוסקת בדיני ספק ממון, השבת אבידה, שומרים, ריבית, קניית חפצים, פועל ואריס. על מסכת זו יצאו לאור מספר ספרים מחידושי רבותינו, ביניהם: רשימת שניים אוחזין מתוך רשימות הרבי, חידושי אדמו"ר הצמח צדק (הוצאת מכון "אהלי ליובאוויטש") בעריכת הרב אברהם ברוך פבזנר, ועוד.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

ביאורי אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

יאוש הינו מצב הלכתי בו האדם התייאש מממונו שאיננו ברשותו, וכך נפקעת בעלותו על החפץ. יאוש שלא מדעת הינו מצב בו ידוע כי אילו יודע היה האיש כי נאבד ממנו החפץ היה מתייאש בוודאי, אך עדיין לא שמע מכך ולכן לא התייאש.

קיימת מחלוקת בין אביי ורבא בדין החפץ. לאביי אין נחשב הדבר כאילו התייאש, הגם שמיד כששמע מהדבר התייאש אין מגלה הדבר למפרע כי כן הייתה דעתו האמיתית גם בעבר, אך לרבא מכיון שידוע בבירור שכן היה דעתו, שהרי אחרי כן כששמע התייאש מיד, וברור שגם במצב הקודם היה מתייאש, נחשב הדבר כאילו התייאש בפועל קודם לכן.

למרות שישנו מחלוקת כללית בתלמוד אם אין ברירה או יש ברירה, הנוגעת לשאלה כללית האם אפשר לברר מצב על ידי מעשה הנעשה לאחר מכן המגלה על המצב, וכמו המפריש תרומות על דעת שמה שיפריש בעתיד זהו התרומה החלה עכשיו, - למרות זאת השאלה ביאוש שלא מדעת היא שאלה נפרדת, ואינה תלויה במחלוקת ההיא.

הסיבה לכך היא, מכיון שבתרומה אין כל סיבה לומר כי התרומה שהפריש לאחר מכן זו היא התרומה שהיה בעצם מפריש אז, ולכן הפרשת התרומה היא חלות חדשה ואין בכוחה לברר על העבר - לפי ההלכה שאין ברירה. שונה מזאת הוא המצב ביאוש שלא מדעת, שהרי כאן ברור הדבר שגם מקודם לכן, אם היה שומע, בוודאי שהיה מתייאש.[2]

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שניים אוחזים, אלו מציאות, המפקיד, הזהב, איזהו נשך, השוכר את האומנין, השוכר את הפועלים, השואל את הפרה, המקבל שדה חבירו, הבית והעלייה.
  2. צמח צדק על בבא מציעא, כא ב. (283)