דפוס האחים שולזינגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 37: שורה 37:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* ספר [[יהודה לייב גרונר|המזכיר]], עמ' 171.
* ספר [[יהודה לייב גרונר|המזכיר]], עמ' 171.
*מנחם מענדל אדלער '''הדפסה שלא בדרך הטבע'''  מ[[שבועון בית משיח]] גיליון 1414 עמוד 38.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־18:27, 20 ביוני 2024

בלאנק המכתבים של בית הדפוס
הלוגו המחודש של בית הדפוס

דפוס האחים שולזינגר (Shulsinger Bros.) היה בית דפוס יהודי בניו יורק, שנמנה על בתי הדפוס הגדולים בעולם שנודע בטיב העבודות שהוציא לאור, ובו הודפסו כותרים רבים בהוצאת קה"ת. מנהלי בית הדפוס עמדו בקשרים קרובים עם הרבי, ומספר פעמים אף יצאו מגדרם על מנת למלא את רצונו של הרבי.

היסטוריה

בית הדפוס הוקם בברוקלין שבניו יורק בשם "national printing co." ועוקל בעקבות חובות. נקנה על ידי שמואל שולזינגר בשנת תרפ"ח ששימש כמנהל הדפוס ולאחר מכן נכנס בו בשותפות עם אחיו מיכל יהושע ושינו יחד את השם ל"Shulsinger Bros." ("האחים שולזינגר[1]"). שניהם היגרו זמן קצר קודם מירושלים לארצות הברית.

בשנותיו הראשונות של בית הדפוס הוא שכן במספר מקומות באיסט ניו יורק שם הודפסו ספריו הראשונים עד שהגיע בשנת תרצ"ז למנהטן שבניו יורק.

בשנת תרצ"ז לעילוי נשמת אמם החלו לעסוק בנוסף להדפסות גם הוצאה לאור משל עצמם. הספר הראשון שהודפס בבית הדפוס היה "איד און וועלט" ("יהודי ועולם") והספר הראשון שיצא בהוצאת בית הדפוס הוא ששה סדרי משנה בשני חלקים שהודפס בשנת תש"ד.

מאחר ובזמן השואה פסקה אירופה לייצא ספרי קודש לכל מדינות העולם, בית הדפוס שלזינגר החל להוציא את ספרי הקודש היסודיים ש"נחטפו" מיד בהוצאתם. במשך שנים ארוכות נחשב בית הדפוס שלהם לבית הדפוס היהודי הגדול ביותר בעולם, והאחים שולזינגר התמחו בהוצאה לאור איכותית במהדורות-צילום של ספרים ישנים באמצעות צילום ניקוי וריטוש הספרים, והגהה תוכנית שלהם.

בנוסף, במשך שנים רבות הפיק בית הדפוס באופן בלעדי לוחות שנה יהודיים, בהם השתמשו כלל המוסדות והארגונים בארצות הברית.

בית הדפוס ירד מגדולתו בסוף שנות הלמ"דים, לאחר פטירתו של האח ר' מיכל יהושע, ועלייתו לארץ ישראל של האח השותף ר' שמואל. עם זאת, בית הדפוס המשיך לפעול בניהולה של מרת לאה, בתו של ר' שמואל.

לפי הערכות ואומדנים שונים, במהלך השנים הודפסו בבית הדפוס מעל למאה מיליון פריטי דפוס.

קשר הדוק עם חסידי חב"ד

בשנת תש"א הדפיס בית הדפוס על פי בקשת הרבי את סידור תורה אור באלף עותקים בתוך שבוע לצורך הפצה ברבים. הרבי קיבל את בעלי בית הדפוס ביחידויות רבות ושלח להם מכתבי ברכה פעמיים בשנה.

הרבי העריך מאוד את עבודתם של האחים שולזינגר, דבר שבא בין השאר לידי ביטוי במכתב מיוחד ששיגר לרב ראובן מרגליות בו המליץ לו לפגוש בהם בעת ביקורם בארץ הקודש: "ימים אלו נוסע לביקור בארץ-הקודש ת"ו אחד מהמדפיסים המפורסמים, האחים שולזינגר שי', שזכו והצליחו להוציא-לאור תורת ראשונים ואחרונים בהדר ויופי חיצוני וגם פנימי, מתחיל מחמישה חומשי תורה, ש"ס בבלי וכו' וכו'. הם הן גם המדפיסים שהוציאו לאור ספר לקוטי-תורה לאדמו"ר הזקן נוסף על כמה ספרי חסידות שהדפסנו על-ידם"[2].

כפועל יוצא מההערכה הרבה שרכש הרבי לטיב העבודות של האחים שולזינגער, הורה להדפיס רבים מהכותרים שיצאו לאור על ידי קה"ת והמרכז לעניני חינוך בבית הדפוס שלהם.

גם בשנים מאוחרות יותר, כשחסידי חב"ד בעצמם ייסדו בתי דפוס עצמאיים ורוב עבודות הדפוס נשלחו אליהם, המשיכו להדפיס ספרים מסויימים אצל האחים שולזינגער, בעיקר עבודות שהיו כרוכות במאמץ מיוחד או שדרשו שימוש במכונות משוכללות יותר שלא היו בנמצא בבתי הדפוס הקטנים.

בבית הדפוס עבדו לאורך השנים מספר חסידי חב"ד, שתרמו לשיתוף הפעולה בין בית הדפוס להוצאת קה"ת, וסייעו בהפקת דברי דפוס חריגים שהיו צריכים לצאת לאור בפרקי זמן קצובים על פי בקשת הרבי. בין החסידים שעבדו בבית הדפוס היו הרב צבי הירש גנזבורג והרב יהושע דוברבסקי.

ספרים שהודפסו בבית הדפוס

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ובמשך השנים נוספו לשם המילים "המדפיסים העברים בארצות הברית".
  2. אגרות קודש חלק כ"ד עמוד טו.