שינויים
אין תקציר עריכה
|תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=דודו החזון איש
|תלמידיו=
|חיבוריו= קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]], דרך אמונה, ועוד
נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] בפינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש [[סנדק]] בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ"ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].
למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד 'זמן' אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה ב[[פתח תקווה]], ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס{{הערה|ומיני סומיני אז היה מסים כל שנה בערב פסח את כל ש"ס בבלי וירושלמי ורמב"ם ותנ"ך ועוד ועוד}} .
ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.
הרב החל להתפרסם התקופת מלחמת המפרץ כאשר אמר בשם החזון איש שטילים לא יפלו בבני ברק אמירה שהתממשה ומתממשת גם בימינו
הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בקנה מידה עצום בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר '''מרן שר ה[[תורה]]''' שבו הוא מכונה בציבור החרדי.
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.
==קשריו עם חב"ד==
הרב קנייבסקי כמו מרבית הרבנים הליטאים סבר שגישת חסידי חבד אל הרבי קרובה לעבודה זרה והתנגד לכך בכל תוקף.
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת [[ספר]]יו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל"ח]]]]
===עם רבותינו נשיאינו===
[[הרבי]] במכתב משנת [[תשל"ה]] דן בגרסא מסוימת ב[[משנה תורה לרמב"ם]] ומציין שבספרו של הרב קנייבסקי, "קרית מלך"{{הערה|{{היברובוקס|הרב חיים קנייבסקי|'''קרית מלך'''|49930|עמ' ק"ס, מהדורה שלישית|עמוד=160}}.}}, נכתב על גירסא זו "דפוס ישן"{{הערה|[[:קובץ:קרית ספר.jpg|ליקוטי שיחות, חלק י"ב, עמ' 188.]]}}.
בעת עריכת כרך ההשלמות לספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]], הורה [[הרבי]] לעבור בין גדולי התורה והחסידות ולבקש מהם סיוע במציאת מראי-מקומות לרמב"ם שעדיין לא הודפסו. בין היתר פנו אלו שפעלו בנושא בארץ אל ר' חיים וביקשו את עזרתו. ר' חיים התפעל מאוד מהספר ואמר כי "גנבו" לו את עבודתו בעריכת ספריו על הרמב"ם בהם שילב מראי-מקומות על הרמב"ם, והגיש לנציגי המערכת שני מראי מקומות על הרמב"ם שמצא על הרמב"ם מאז שהוציא את ספרו שעדיין לא הודפסו.
יש המספרים{{הערה|הרב שלמה זלמן שניאורסון (מרבני ישיבת טשעבין בהווה) נכדו של הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], המספר זאת בשם אחיו הרב שלמה זלמן שניאורסון ששמע זאת מסביהם בימי חולשתו.}} שב[[יחידות]] של [[הרבי]] עם הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]], שאלו הרבי מיד עם כניסתו מיהו הגאון מבני ברק הרב חיים קנייבסקי, הרב שניאורסון שהתפלא מניין התוודע הרבי להרב קנייבסקי, הביע את תמיהתו בקול, והרבי השיב: "ראיתי את ספרו על הרמב"ם - 'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון!". כאשר הרב שניאורסון הבהיר לרבי שהרב קנייבסקי לא מתעסק בהנהגת הציבור כפי שהיה באותה העת, הביע הרבי את מורת רוחו מכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view המבשר תורני, פרשת שלח תשפ"א] (עמוד ה)}}. יש המסתפקים במהימנות סיפור זה.
בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}.
====רבנות בני ברק====
ב[[תשס"א]] הרב קנייבסקי היה מהרבנים שצירפו את חתימתם למכתב מחאה של הרב חיים שאול קרליץ כנגד מינויו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]], כשבאותו מכתב תוקף הרב קרליץ את חסידות חב"ד על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]. גם בזמן הקמת [[כשרות|הכשר]] "שארית ישראל" כנגד הכשרות של הרב לנדא, תמך ר' חיים ב"שארית ישראל" והתנגד לכשרות הרב לנדא בשונה מרבנים ליטאים אחרים שהתברר כי דעתם לא הייתה נוחה מהמחלוקת{{הערה|[https://www.kikar.co.il/312228.html מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"], באתר כיכר השבת.}}.
בחודש אדר ראשון תשס"ה נפגש הרב [[משה לנדא]] באופן מפתיע עם הרבנים המנהיגים את הציבור הליטאי, ובראשם הרב קנייבסקי{{הערה|[https://col.org.il/news/10308 מי עומד מאחרי פגישת הפיוס ההיסטורית?]}}, פגישות אלו היו מפתיעות ביותר, לאחר שנים ארוכות שהיו בעלות גוון של קשר שלילי ונתק, פגישות אלו היוו התחלה של פיוס בין ציבור החסידי לציבור הליטאי בעיר בני ברק, לאחר מכן נודע שבפגישות אלו סוכם{{מקור}}, שלאחר פטירתו של הרב משה ימונו רב חסידי ורב ליטאי לבני ברק כאשר הרב החסידי יהיה בנו הרב [[אייזיק לנדא]] והרב הליטאי הרב שבח רוזנבלט, וכך נעשה, אחר פטירת הרב משה לנדא בכ"ד אדר ב' תשע"ט, בכך היה הרב קנייבסקי שותף בעשיית שלום היסטורי בין החסידים והליטאים בבני ברק והקמת גוף כשרות משותף על כל הפלגים{{הערה|[https://chabad.info/news/708016/ לראשונה בהיסטוריה: כשרות חדשה בראשות רבני בני ברק]}}. ולאחר כשבועיים מיום התמנותם של הרבנים לנדא ורוזנבלט קיבל אותם בביתו יחד עם ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וברכם, הדבר נתן אישור למינוי המאחד{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/471532/ תמונת הלילה]}}.