שלום מזרחי שרעבי: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
* בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים). | * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים). | ||
* בתו רבקה. | * בתו רבקה. | ||
====הנצחתו בארץ ישראל==== | |||
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}} | |||
====תפילתו==== | |||
הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}. | |||
חיבר תפילה חשובה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי. | |||
====הבט משמים עדה תמה==== | |||
נוסח התפילה; | |||
הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר. | |||
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים {{הערה|(דעתי"ו. וא"א ונוק'. ואו"א. וישסו"ת. וזו"ן. ויעקו"ר)}} דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו {{הערה|(על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)}}. | |||
ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן. | |||
ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך. | |||
ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ. | |||
ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה. | |||
רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים. | |||
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם. | |||
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון{{הערה|התפילה הודפסה בספרי המקובלים כמו ספר תיקוני אליהו ועוד}}. | |||
==נוסח מצבתו== | |||
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}} | |||
שמואל חיים | |||
מנטרים, מפעילי מערכת | |||
15,256 | |||
עריכות | |||
==נוסח מצבתו== | ==נוסח מצבתו== | ||
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}} | נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}} |
גרסה מ־15:40, 18 באוקטובר 2022
רבי שלום מזרחי שרעבי[1](הרש"ש מכונה גם אוֹר הַשְׁמֶ"שּׁ[2] וכן מכונה בוצינא קדישא[3]; ה'תס"ג[4] - י' בשבט תקל"ז[5]) היה מקובל בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל בירושלים, מחבר ספרי קבלה רבים[6].
תולדות חיים
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב[7][8] שבתימן ביום השישי בשבת[9]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל במסע ארוך דרך הודו, עירק וסוריה, עד שהגיע לירושלים[10].
בתחילה עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"[11] ובין תלמידיו היו החיד"א[12], הרב יום טוב אלגאזי[13], רבי חיים די לה רוזה[14], ור' אברהם גרשון אשכנזי[15]. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.
בשנת תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה[16]. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש[17].
רבותינו נשיאנו וסידור הרש"ש
אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב יעקב יוסף סלונים לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד[18].
כשהדפיס זקן המקובלים הרב יצחק כדורי את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו הרבי שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-770 ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה[19].
מספריו
הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:
- פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- הגדה של פסח באר יצחק - הודפס על ידי הרב ראובן נסים סופר מירושלים על ההגדה של פסח[20].
- אמת ושלום
- נהר שלום
- חסדי דוד
- ועוד כתבים
משפחתו
נשא לאשה את חנה[21].
- בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).
- בתו רבקה.
הנצחתו בארץ ישראל
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו נקראו רחובות ביישובים שונים בישראל, ובהם, פתח תקווה, ראש העין, ירושלים, חיפה, אשקלון, ומושב אליכין, וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה בירושלים ובראש העין, בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום[22], אהבת שלום[23], נהר שלום[24], ישיבת השלום[25], החיים והשלום.[26]
תפילתו
הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם[27]. חיבר תפילה חשובה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.
הבט משמים עדה תמה
נוסח התפילה;
הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים [28] דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו [29].
ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.
ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.
ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.
רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון[30].
נוסח מצבתו
נטמן בירושלים בהר הזיתים.[31] על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ[32] איש אלוהים קדוש הוא,[33] השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא[34] כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'[35] לפ"ג[36] שמואל חיים מנטרים, מפעילי מערכת 15,256 עריכות
נוסח מצבתו
נטמן בירושלים בהר הזיתים.[37] על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ[38] איש אלוהים קדוש הוא,[39] השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא[40] כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'[41] לפ"ג[42]
לקריאה נוספת
- צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, חיי הרש"ש, [43].
- הרש"ש הקדוש מאת המקובל הרב אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, [44].
קישורים חיצוניים
מקובלים | ||
---|---|---|
מקובלים הראשונים | הראב"ד השלישי • ר' יצחק סגי נהור • ר' עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • ר' מנחם רקנאטי • ר' יעקב בן ששת • ר' יהודה בר יקר • ר' אשר בן דוד • ר' משה בן שמעון מבורגוס • ר' יוסף ג'יקטיליה • ר' יצחק דמן עכו • ר' משה די לאון • ר' שם טוב אבן גאון • ר' מאיר אבן גבאי • ר' שלמה מולכו | |
מקובלי צפת | ר' שלמה אלקבץ • ר' משה קורדובירו • ר' יוסף קארו • האר"י • ר' אליהו די וידאש • ר' יוסף חגיז • ר' אלישע נאלדוא • ר' משה באסולה • ר' יונתן סאגיס • ר' אלישע גאליקו • ר' אלעזר אזכרי • הרדב"ז • ר' שמואל אוזידא | |
מקובלים בשיטת האריז"ל | ר' חיים ויטאל • ר' יוסף אבן טבול • ר' ישראל סרוג (סרוק) • ר' אברהם אזולאי • ר' שמואל ויטאל • ר' יעקב צמח • ר' מאיר פאפירש • ר' עמנואל חי ריקי • ר' משה זכות • ר' אברהם רוויגו • ר' יוסף אירגס • ר' מנחם עזריה מפאנו • ר' יעקב קאפיל ליפשיץ • ר' משה חיים לוצאטו • ר' שלום מזרחי שרעבי • ר' שלום בוזגלו |
הערות שוליים
- ↑ חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי
- ↑ מכונה גם "השר שלום", או "הרש"ש הקדוש"
- ↑ לפי נוסח מציבתו
- ↑ או ה'ת"פ.
- ↑ או תקמ"ב. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".
- ↑ שהמפורסם שבהם הוא סידור הרש"ש
- ↑ (או בצנעא)
- ↑ שם אמו לא ידוע
- ↑ מובא בתולדותיו
- ↑ כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים
- ↑ קיים צילום של שטר התקשרות
- ↑ החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".
- ↑ המכונה מהרי"ט אלגאזי
- ↑ מחבר ספר תורת חכם
- ↑ יש אומרים שהוא גיס הבעל שם טוב, רבי אברהם גרשון מקיטוב.
- ↑ "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.
- ↑ לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג.
- ↑ דבר זה תועד בסרטון וידיאו
- ↑ (עם הוספות כת"י מאת הרב היר"א וביאורים מאת הרב ראובן סופר ירושלים)
- ↑ יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל
- ↑ בראש העין בראשות ר' אבנר עפג'ין
- ↑ בראשות ר' יעקב משה הלל
- ↑ שייסד רבי מרדכי שרעבי ובראשות ר' בניהו יששכר שמואלי
- ↑ בראשות ר' דוד שלום בצרי
- ↑ בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי מרדכי עטייה
- ↑ לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט
- ↑ (דעתי"ו. וא"א ונוק'. ואו"א. וישסו"ת. וזו"ן. ויעקו"ר)
- ↑ (על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה)
- ↑ התפילה הודפסה בספרי המקובלים כמו ספר תיקוני אליהו ועוד
- ↑ בקרבת מקום לציון זכריה הנביא
- ↑ מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"
- ↑ על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט
- ↑ זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב
- ↑ על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"
- ↑ בלוח השנה דבר בעתו לרב מרדכי גנוט (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.
- ↑ בקרבת מקום לציון זכריה הנביא
- ↑ מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"
- ↑ על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט
- ↑ זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב
- ↑ על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"
- ↑ בלוח השנה דבר בעתו לרב מרדכי גנוט (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.
- ↑ ירושלים תשכ"ט
- ↑ ראש העין תשמ"ח