יעקב אריה אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
שורה 43: שורה 43:
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 71-73.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־15:09, 18 באוגוסט 2022

האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר
האדמו"ר אצל הרבי

רבי יעקב אריה אלתר (יליד שנת תרצ"ט) הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חיים

נולד בכ"ט באייר תרצ"ט לאביו רבי שמחה בונם אלתר מגור בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו לארץ ישראל, למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש בשנת תשמ"ה, נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו הפני מנחם.

לאחר הסתלקות אביו בשנת תשנ"ב, מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת תשנ"ו מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

קשריו עם חב"ד

ביחידות שקיים אביו עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין א שטיק'ל חב"דניק"[1]. האדמו"ר מקיים בכמה וכמה מהנהגותיו בדרך חסידות חב"ד, כגון להתפלל בסידור נוסח "תהלת ה'", ועוד.

בהשתדלותו בסוף שנות המ"מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון המודיע ע"י הרב טוביה פלס שהיה עימו בקשרי ידידות[2].

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות בין רבנים, משפיעים ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת תשס"ח אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר חסידות מבוארת על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב מנדל וכטר, הרב משה שילת והרב יעקב גלבשטיין.

במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.

בחודש כסלו תש"ע התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב יואל כהן, בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים בתורת החסידות על פי משנת חסידות חב"ד, כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי החסידות.

בחודש אלול תשפ"א בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו עימו מספר רבנים חב"דיים, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח[3]

קשריו עם הרבי

ביקורו הראשון של האדמו"ר היה בכ"ד אייר תשל"ז, אז היה ביחידות עם הרבי בחדרו הקדוש במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו הלב שמחה כשהרבי משיב שמסתמא קיבל הלב שמחה את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי דודו האדמו"ר האמרי אמת החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד [4]. טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח גן עדן התחתון. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03[5]. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור[6]. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו הוא ידוע כמיושב[7].

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב מנחם מענדל פוטרפאס, הרב יעקב כ"ץ והרב זאב סגל לקבל פריסת שלום מביקורו אצל רבי והוא הוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש מאד שנתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' אפרים וולף דיווח זאת לרבי[8] ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של אנ"ש אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה[9]. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי[10] שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי המזרחי וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

בחול המועד סוכות תשמ"ט בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב יהודה לייב גרונר למסור לרב אפרים וולף שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב"ד ורבני חב"ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת בחירות תשמ"ט, הורה הרבי ולהודיע על הוראה זו ל"רבי יעקב שליט"א" - האדמו"ר[11].

בו' אדר ב' תשמ"ט ביקר האדמו"ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן בגן עדן התחתון ב770. את השיחה פתח הרבי בציינו ש"פותחים בשלום" התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו"ר, הלב שמחה שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו"ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת לחודש אדר בו "מרבים בשמחה"[12] והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים (משלוח מנות ומתנות לאביונים) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של "וקיבל את אשר החלו לעשות"[13] במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה במתן תורה. אחר כך נותרו הרבי והאדמו"ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם[14] בענין העסקנות בארץ הקודש. בסיום השיחה יצא האדמו"ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין יישר כח שהבאתם לכאן את האורח החשוב"[15] לאחר מכן יצא האדמו"ר, והרבי המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק[16].

יש המספרים שהאדמו"ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות הבטיח לו הרבי: "אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות"[17].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הקודם:
האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר מגור 		אדמו"רי גור
מכ"ט אייר תרצ"ט 		הבא:
-

הערות שוליים

  1. ↑ שמן ששון מחבריך ערך הלב שמחה.
  2. ↑ תשורה פלס תש"פ ע' 52
  3. ↑ משלחת חב"ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו"ר מגור
  4. ↑ רשימת הדברים ביחידות (באידיש), רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק).
  5. ↑ פרדס חב"ד גליון 18
  6. ↑ יומן חדשות מבית חיינו
  7. ↑ יומן אחד התמימים
  8. ↑ ימי תמימים חלק ז' ע' 164
  9. ↑ ימי תמימים חלק ז' ע' 165
  10. ↑ ימי תמימים חלק ז' ע' 167
  11. ↑ ימי תמימים ח"ח ע' 393
  12. ↑ בקשר לשמו: רבי שמחה בונים
  13. ↑ אסתר ט, כג
  14. ↑ מפי השמועה
  15. ↑ במקור (באידיש): "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"
  16. ↑ וידאו מהביקור, גלריית תמונות מהביקור קישור לאתר רבי דרייב, תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה
  17. ↑ במקור (באידיש): "איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות" - הרבי אמר שאראה את המשיח קישור שטורעם
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יעקב_אריה_אלתר&oldid=560690"