רמב"ן – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[חותם|חותמו]] האישי של רמב"ן התגלה בשנת [[1972]] על ידי אורי טהון ב[[תל כיסון]], בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק',{{הערה|ישעיהו שחר, חותמו האישי של הרמב"ן, בתוך ''פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמודים 137–147, וכן כתדפיס נפרד בשם "חותם הרמב"ן" ירושלים, תשל"ב.}} היו שערערו על יחוסו לרמב"ן אך מחקר שהתפרסם הפריך ערעורים אלו.{{הערה|מגן ברושי ויורם ניר-אל, "חותם הרמב"ן בדיקת אותנטיות" [[תרביץ]] סה, תשנ"ו, עמ' 527 - 528.}} | [[חותם|חותמו]] האישי של רמב"ן התגלה בשנת [[1972]] על ידי אורי טהון ב[[תל כיסון]], בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק',{{הערה|ישעיהו שחר, חותמו האישי של הרמב"ן, בתוך ''פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמודים 137–147, וכן כתדפיס נפרד בשם "חותם הרמב"ן" ירושלים, תשל"ב.}} היו שערערו על יחוסו לרמב"ן אך מחקר שהתפרסם הפריך ערעורים אלו.{{הערה|מגן ברושי ויורם ניר-אל, "חותם הרמב"ן בדיקת אותנטיות" [[תרביץ]] סה, תשנ"ו, עמ' 527 - 528.}} | ||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
[[הרבי]] מבאר שתקופותו של [[הרמב"ן]] הייתה התקופה בה חזר ה[[נבואה]], כמו כן ב[[תורת החסידות]] מובא בשם [[האריז"ל]] שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. }} | [[הרבי]] מבאר שתקופותו של [[הרמב"ן]] הייתה התקופה בה חזר ה[[נבואה]], כמו כן ב[[תורת החסידות]] מובא בשם [[האריז"ל]] שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. }} | ||