ישראל ג'ייקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־22:31, 5 במרץ 2023

הרב ישראל ג'ייקובסון^[1] (במקור: פארעצקין, ג' כסלו תרנ"ו - י"ז סיוון תשל"ה) היה מחשובי עסקני חסידות חב"ד בשנותיה הראשונות בארצות הברית. עמד בראש ארגון אגודת חסידי חב"ד ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית. עסק בהצלתו של אדמו"ר הריי"צ מפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השנייה. כיהן כמשפיע בישיבת הדר התורה שהקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק.

תולדות חיים

נולד ברוסיה בג' כסלו תרנ"ו (1896) בעיר זוראוויטש, למשפחה חב"דית וותיקה, מצאצאי השל"ה. תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחר מכן רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינס^[2] בעיר לידא^[3], ובדרך לשם פגש בו ובאביו בשד"ר של ישיבת הרב ריינס שהמליץ להם דווקא על ישיבת תומכי תמימים^[4] הלך להבחן בישיבת תומכי תמימים בעיירה ליובאוויטש, שם התקבל כתלמיד בחדרים ולאחר מכן באולם של ישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ' שם נשאר עד לשנת תרע"ז (1916) אז עקרה הישיבה לעיר קרמנצ'וג על גדת נהר הדנייפר ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה בחרסון. בין השאר, למד בישיבות: תומכי תמימים ליובאוויטש, תומכי תמימים שצעדרין, תומכי תמימים קרמנצ'וג ותומכי תמימים חרסון - בשנים תרס"ח-תר"פ. התגורר בעיר הומיל ביילורוסיה, בשנים תר"פ-תרפ"ה.

בשנת תרפ"ו (1926), לאחר אסיפה בין חסידי חב"ד, בה הוחלט לעורר תעמולה בין החסידים, לעידוד ההגירה מרוסיה, נבחר להיות שליחם בארצות הברית ולהשתדל שם להשגת אשרות עבור חסידים המעוניינים להגר לארצות הברית ומאוחר יותר לעזור בקליטתם שם. בפרק הזמן לאחר החלטתו להגר עד הגירתו בפועל (כשלושה חודשים) מונה על ידי האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש למשפיע קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה.

לאחר מכן היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל בברוקלין שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב בית הכנסת בשכונת מגוריו - בראנזוויל.

עסקנות ציבורית

כאמור, כבר ברוסיה מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.

הקים בהוראת אדמו"ר הריי"צ את 'אגודת התמימים' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארצות הברית שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי חסידות. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור האדמו"ר ומוסדותיו.

לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת תרצ"ב (1932) הקים בניו יורק את ישיבת "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת תרצ"ט (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה לפולין על מנת לשלבם בישיבת תומכי תמימים בעיר אטווצק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.

באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס אדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכמשפיע בישיבה. בשנת תש"א (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית חיה מושקא. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של אדמו"ר הריי"צ - שיינא ובעלה מנחם מענדל הורנשטיין. בשנת תש"ד הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב מרדכי דובער אלטיין, כראש ישיבה).

אחרית ימיו

עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר בית רבקה, שיועד לבנות חב"דיות.

מאז פרישתו לפנסיה והפסקת עבודתו כשוחט, הקדיש את כל זמנו הפנוי ללימוד תורה, ובשנים אלו אף ערך פעמיים מסיבה מפוארת של סיום הש"ס^[5].

נפטר בניו יורק בגיל 79 בי"ז בסיוון תשל"ה (1975), ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.

תפקידיו

משפחתו

גיסו, ר' אהרון אליעזר צייטלין (שניהם היו חתניו של ר' יהושע העשל לוין).
בתו מרת שרה, רעיית הרב שלמה זלמן הכט - שיקגו.
בתו מרת רחל, רעיית הרב מרדכי דוב אלטיין - קראון הייטס.
בתו מרת חוה קפלן.

לקריאה נוספת

זכרון לבני ישראל זכרונותיו של ישראל ג'יקובסון, קה"ת, 1996.
זכרונותיו בדי אידישע היים גליונות 38-39.
תולדות חב"ד בארצות הברית - על פי מפתח השמות, בערכו.
תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק קיח.
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר מה"מ לפי מפתח שמות. יש אגרות רבות אליו ואודותיו.
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג

קישורים חיצוניים

זכרון לבני ישראל ספר זכרונותיו באתר ספריית-ליבאוויטש.
Our Man in America, כתבה אודות ר' ישראל באתר

הערות שוליים

↑ מאויית ביידיש גם דזייקאבסאן, או דזשייקאבסאן.
↑ רב ליטאי ציוני ממקימי תנועת ה"מזרחי".
↑ מכיון ששם למדו עברית ולימודי חול.
↑ בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי. והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין. הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת . . ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס. אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חציה ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".
↑ עדות ביתו במוסת 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1859 עמוד 19.

[1] מאויית ביידיש גם דזייקאבסאן, או דזשייקאבסאן.

[2] רב ליטאי ציוני ממקימי תנועת ה"מזרחי".

[3] מכיון ששם למדו עברית ולימודי חול.

[4] בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי. והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין. הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת . . ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס. אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חציה ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".

[5] עדות ביתו במוסת 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1859 עמוד 19.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 כאמור, כבר ברוסיה מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.
-הקים בהוראת האדמו"ר הריי"צ את '[[אגודת התמימים]]' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארצות הברית שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי [[חסידות]]. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור האדמו"ר ומוסדותיו.
+הקים בהוראת אדמו"ר הריי"צ את '[[אגודת התמימים]]' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארצות הברית שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי [[חסידות]]. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור האדמו"ר ומוסדותיו.
-לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק את [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה ל[[פולין]] על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
+לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק את [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה ל[[פולין]] על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
-באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר ב[[פולין]] לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ל[[לטביה]] (משם טס ה
+באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר ב[[פולין]] לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ל[[לטביה]] (משם טס
-אדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים שם את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]]. בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]).
+אדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים שם את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של אדמו"ר הריי"צ - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]]. בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]).
 ===אחרית ימיו===