מצות סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===מנהגי חב"ד=== | ===מנהגי חב"ד=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שינה בסוכה]], [[נוי סוכה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שינה בסוכה]], [[נוי סוכה]]}} | ||
חסידי חב"ד נוהגים להקפיד מאוד שלא לטעום שום דבר מחוץ לסוכה, ואפילו לא לשתות מים מחוץ לה. | *חסידי חב"ד נוהגים להקפיד מאוד שלא לטעום שום דבר מחוץ לסוכה, ואפילו לא לשתות מים מחוץ לה{{הערה|ספר המנהגים - חג הסוכות, עמוד 67. אוצר מנהגי חב"ד עמוד ש. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סימן רסח.}}. | ||
*בנוגע לשינה מקפידים חסידי חב"ד שלא לישון כלל בסוכה, מפאת האור האלוקי הנעלה המאיר בה{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו - ת"ש עמוד 295.}}. | |||
חסידי חב"ד נמנעים | *חסידי חב"ד נמנעים מ[[נוי סוכה|לקשט את הסוכה]]{{הערה|[[היום יום]] [[היום יום#חלק שני|חלק ב']] (שלא נדפס), קטע א'.}}. | ||
*אצל חסידים מקפידים להישאר לאכול בסוכה גם בעת ירידת גשמים, אף שעל פי הלכה פטורים מאכילה בסוכה במצב כזה{{הערה|באחת השנים לאחר ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]], ירדו גשמי זלעפות בחג הסוכות ואדמו"ר הרש"ב שלח לבדוק אם הבחורים אוכלים בסוכה וכשנודע לו שכולם סועדים בסוכה, כאשר הם סוככים מעל ראשם את מעיליהם. נהנה הרבי מאד ואמר: "בכך ניכרת הפעולה של לימוד החסידות. אף שהם פטורים מן הסוכה, בכל זאת הם מהדרים לאכול בגשם שוטף".}} | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
גרסה מ־07:46, 23 בספטמבר 2021
מצות סוכה היא מצווה מהתורה, שהאדם מחויב לדור בסוכתו שבעת ימים. בכלל זה אכילה, שינה, טיול וכל מה שהאדם עושה בביתו, חייב לעשות בסוכתו.
מצוות הסוכה
מצוות הסוכה היא אחת המצוות שנתקנו זכר ליציאת מצרים, כמו שנכתב במפורש בפסוק: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"[1].
לפי אחת הדעות המובאות בגמרא, הכוונה היא לענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל והגנו עליהם בעת הליכתם במדבר בצאתם ממצרים[2].
הגדרים ההלכתיים
הסוכה הינה דירת עראי, אך יש לה גדרים הלכתיים הכרחיים כדי שיוכלו לקיים בה את המצווה:
- מספר הדפנות - מספר הדפנות המינימילי הוא שלוש דפנות, ואפשר להסתפק גם בשתי דפנות ולחי, הנחשבת כמחיצה שלישית.
- גובה הסוכה - גובה הסוכה המינילי הוא עשרה טפחים (כ-80 סנטימטר), והמקסימילי - עשרים אמה (כעשרה מטרים).
- סכך - הסכך צריך להיות מגידולי קרקע בדווקא, ויש להניח אותו לכבוד החג. הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה.
ישיבה בסוכה
את חיוב השינה בסוכה למדו חז"ל מהכתוב בתורה:
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"
— ויקרא כג, מב
על פסוק זה דרשו חז"ל[3] תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה[4]. מכאן אמרו חכמים במשנה:[3] "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".
מכך לומדת הגמרא שהישיבה בסוכה צריכה להיות מעין הקביעות שאדם יושב בביתו, ועל כן כל מה שהאדם עושה בביתו בימות השנה הרגילים, צריך הוא להשתדל לעשות אותם בביתו.
מצווה זו כוללת בעיקר אכילה שתיה ולינה, אך גם פעולות נוספות שהאדם רגיל לעשות בביתו, צריך הוא להשתדל לעשותן בסוכתו במשך חג הסוכות.
על פי הלכה, החיוב ההלכתי הוא רק על אכילת קבע ושינה, וכל שאר הדברים הינם הידור מצווה בלבד.
מנהגי חב"ד
| ערך מורחב – שינה בסוכה, נוי סוכה |
- חסידי חב"ד נוהגים להקפיד מאוד שלא לטעום שום דבר מחוץ לסוכה, ואפילו לא לשתות מים מחוץ לה[5].
- בנוגע לשינה מקפידים חסידי חב"ד שלא לישון כלל בסוכה, מפאת האור האלוקי הנעלה המאיר בה[6].
- חסידי חב"ד נמנעים מלקשט את הסוכה[7].
- אצל חסידים מקפידים להישאר לאכול בסוכה גם בעת ירידת גשמים, אף שעל פי הלכה פטורים מאכילה בסוכה במצב כזה[8]
בתורת החסידות
מצוות סוכה היא באופן שמקפת את האדם כולו מראשו עד רגליו, היינו, שהאדם כולו, כל מציאותו, נכנס בתוך המצוה, שמקיפה ומסובבת אותו לגמרי, כמו מ"ם סתומה, שעל ידי זה נטהר מכל הענינים הבלתי-רצויים.[9]
הסכך נעשה מפסולת גורן ויקב. משום ששורש העניינים הגשמיים הם משם ס"ג הגבוה בדרגה משם מ"ה, ולאחר הבירור הוא נעשה בבחינת לבוש ושמירה לשם מ"ה, בחינת חשמל[10].
לקריאה נוספת
- סוכות השלוחים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 10
קישורים חיצוניים
- סוכת הנשיא - סקירה על הסוכות השונות שבנו עבור הרבי לאורך השנים, בתוך קובץ בהוצאת ועד חיילי בית דוד תשרי תשע"ז
- סוכות במחיצת אדמו"רי חב"ד, לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בנוגע לחג הסוכות, בתוך גליון התקשרות
- כיצד בונים סוכה? הדרכה הלכתית מפורטת בצירוף סרטון ויזואלי בהפקת ערוץ יהדותון
אתר בית חב"ד - מצוות ישיבה בסוכה, שיעור הלכה מאת הרב אברהם אלאשווילי
- הרב יוסף ישעיה ברוין, בניית סוכה על ידי קטן, בסדרת קבצי 'באתרא דרב'
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ ויקרא כג מג.
- ↑ ספרא אמור פרשה יב ד"ה פרק יז, סוכות יא, ב.
- ↑ 3.0 3.1 סוכה כח, ב.
- ↑ סוכה כו, ב. רש"י דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.
- ↑ ספר המנהגים - חג הסוכות, עמוד 67. אוצר מנהגי חב"ד עמוד ש. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סימן רסח.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ו - ת"ש עמוד 295.
- ↑ היום יום חלק ב' (שלא נדפס), קטע א'.
- ↑ באחת השנים לאחר ייסוד ישיבת תומכי תמימים, ירדו גשמי זלעפות בחג הסוכות ואדמו"ר הרש"ב שלח לבדוק אם הבחורים אוכלים בסוכה וכשנודע לו שכולם סועדים בסוכה, כאשר הם סוככים מעל ראשם את מעיליהם. נהנה הרבי מאד ואמר: "בכך ניכרת הפעולה של לימוד החסידות. אף שהם פטורים מן הסוכה, בכל זאת הם מהדרים לאכול בגשם שוטף".
- ↑ תורת מנחם תשי"ג
- ↑ מאמרי אדה"ז תקסה ע' ת"ס.