נטע גרליצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של שיר770 (שיחה) לעריכה האחרונה של 37.60.47.141) תגית: שחזור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי]] | [[קובץ:נטע גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נטע גרליצקי]] | ||
הרב '''נטע זאב גרליצקי''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא | הרב '''נטע זאב גרליצקי''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[רב]] [[בית הכנסת]] גבעת ליובאוויטש לוד ומטפל רגשי רב תחומי. ממנהלי ארגון [[כרמי שלי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
==פעילות ציבורית== | ==פעילות ציבורית== | ||
בשנת [[תשע"א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת [[מעייני ישראל]] בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת "[[מעייני ישראל]] " בעיר בני ברק. | בשנת [[תשע"א]] למד ב[[כולל]] ללימודי [[הלכה]] ו[[חסידות]], תחת הנהלת [[מעייני ישראל]] בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת "[[מעייני ישראל]]" בעיר בני ברק. | ||
בקיץ שנת [[תשפ"א]] נפתח{{הערה|[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%98%D7%A2-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99/ כתבה שהתפרסמה בקשר עם אסיפה ליסוד הבית הכנסת]}}בית כנסת חדש ב[[שיכון חב"ד בלוד]] בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כ[[רב]] [[בית הכנסת]] החדש "גבעת ליובאוויטש" והוא נטל את תפקיד זה על גביו{{הערה|[https://col.org.il/news/132036 כתבה שהתפרסמה בקשר עם פתיחת הבית הכנסת]}}. | |||
==משנתו החינוכית== | ==משנתו החינוכית== | ||
גרסה מ־16:35, 4 ביולי 2021
הרב נטע זאב גרליצקי (יליד שנת תשמ"ז, 1987) הוא משפיע בישיבת תומכי תמימים לוד, רב בית הכנסת גבעת ליובאוויטש לוד ומטפל רגשי רב תחומי. ממנהלי ארגון כרמי שלי.
תולדות חיים
הרב גרליצקי נולד בכ"ז ניסן תשמ"ז, להוריו הרב יוסף שמואל יהושע גרליצקי ורעייתו הרבנית הינדה (לבית משפחת גופין - מהנהלת ארגון נשי חב"ד באה"ק) – שלוחי הרבי לעיר תל אביב.
בחנוכה תשנ"ג זכה לראות ולהיראות אצל הרבי ואף קיבל ב'זאת חנוכה' התייחסות מיוחדת בגן עדן התחתון.
בישיבה קטנה למד בישיבת תומכי תמימים לוד, לאחר מכן המשיך לישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד, אצל דודו המשפיע הרב שניאור זלמן מנחם אברהם גופין.
בתקופת היותו בישיבה בכפר חב"ד כיהן כיו"ר מערכת "הערות התמימים ואנ"ש" ובראש מערכת ההוצאה לאור של ספרי הפלפולים שמוציאה לאור הישיבה.
עם סיום ישיבה גדולה, המשיך לשנת ה"קבוצה" בבית חיינו 770 ובישיבה שעל-יד האוהל הק'.
בשנת תשס"ה ניהל את ישיבת קיץ של צעירי ליובאוויטש. בשנת תשס"ז זכה ב"פרס לוי יצחק"[1], ונסע למעמד הירחי כלה יחד עם שאר הזוכים.
בחודש תשרי תשס"ז פעל בשליחות במספר ערים במדינת רומניה ובחודש ניסן תשס"ח בערי סיביר שברוסיה.
בשנים תשס"ח - תשס"ט שימש כמגיד שיעור בנגלה, משפיע ומדריך בישיבת תומכי תמימים איסטרא שבמוסקבה, תחת ניהולו של ראש הישיבה לשעבר, הרב מרדכי יונה קליין. לאחר מכן שימש כמנהל מכון הסמיכה בפראג[2], אותו הקים השליח הראשי הרב מאניס באראש.
בחודש אלול שנת תש"ע נישא למרת חיה מושקא, בת הרב יוסף יצחק בלינוב, רב מרכז בני ברק וראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד[3]. ולהם שני בנים וארבע בנות.
בשנת תשע"א למד בכולל ללימודי הלכה וחסידות, תחת הנהלת מעייני ישראל בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת "מעייני ישראל" בעיר בני ברק.
בשנת תשפ"א נפתח בית כנסת חדש בפרוייקט שער העיר בלוד בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כרב בית הכנסת החדש "גבעת ליובאוויטש" והוא נטל את תפקיד זה על גביו.
פעילות חינוכית
החל משנת הלימודים תשע"ב משמש כמשפיע ומשיב בגירסא בישיבת תומכי תמימים בלוד.
סגנון שיעוריו והתוועדויות הוא להוריד את ערכי החסידות (כעבודת התפילה והתקשרות) באופן שיפעל על שינוי בהתנהגות היומיומית. בנוסף, מעורר על החשיבות שבשילוב אורח חיים מאוזן באכילה נכונה ופעילות גופנית.
כבר עם תחילת תפקידו, נודע הרב גרליצקי בגישתו הייחודית לתלמידים, במאור פנים, בהקשבה, בשיחה אישית ובפרט בהבנת נפש המתבגר. עם השנים השתלם גם בתורת נפש האדם וברפואה משלימה. הודות לכל הנ"ל הוא מוזמן להרצאות והתוועדויות ברחבי הארץ[4]. וכן מפרסם מאמרים בעניני בריאות הגוף והנפש ובעיקר בסוגיות חינוכיות[5].
בשנת תשע"ז יזם והקים, יחד עם הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בתומכי תמימים לוד - את הארגון הארצי "כרמי שלי"[6], המארגן אירועים, קורסים, אספות וסדנאות לאנשי צוות ישיבות חב"ד בארץ הקודש – למען הצלחת תלמידי התמימים[7]. וכן אירועים להורים של תמימים בעניני חינוך של גיל המתבגר[8]. בהנהלת הארגון חברים הרב מנחם הלפרין והרב יוסי וולס.
כחלק מפעילות הארגון, הקים בשנת תש"פ את הקו הטלפוני "ניט עלענט"[9][10]. בקו ניתנת אפשרות לתמימים להתקשר בצורה אנונימית למשפיעים מכל רחבי הארץ ולהתייעץ בלי לחשוף את שמם ובלי לדעת את זהות המשפיע אתו דיברו[11]. לקראת י"א בשבט תשפ"א התחיל לפרסם טור קבוע של שאלות ותשובות בנושאים הבוערים בעולמם של התמימים[12] בעלון ליובאוויטש (גיליון) מטעם הקו יעוץ האנונימי 'ניט עלענט'. וכן התחילו לחלק כרטיסים[13] עם פתגמים מהרבי הנוגעים לעולמם המגוון של התמימים ומצד השני המספר של הקו. בל"ג בעומר תשפ"א פרסמו מנשר בישיבות חב"ד המסביר את ענין הקו מטרתו ומעלתו[14].
בשנת תשע"ח פתח קליניקה פרטית לטיפול רגשי לנערים ומבוגרים. שיטת הטיפול משלבת טכניקות מתקדמות ויעילות מעולם הרפואה הטבעי ובריאות הנפש, בדגש על שיטת TAT שתואמת את רוח היהדות והחסידות[15]. הרב גרליצקי מקפיד להדגיש בפרסומיו שהטיפול הרגשי תואם לרוח היהדות והחסידות[16] .
בחורף תשפ"א פתח סדנת הכנה[17] לעולים לישיבה, בה מקבל התלמיד את הכלים הדרושים לו להצלחה, לקראת השלב המשמעותי כל כך, של מעבר מתלמיד בתלמוד תורה לתמים בישיבה. הסדנא כוללת פגישות אישיות עם ההורים והנערים העולים לישיבה להתחלה טובה ונכונה בישיבה.
פעילות ציבורית
בשנת תשע"א למד בכולל ללימודי הלכה וחסידות, תחת הנהלת מעייני ישראל בבני ברק, והיה לאחד מיוזמי ומקימי קהילת "מעייני ישראל" בעיר בני ברק.
בקיץ שנת תשפ"א נפתח[18]בית כנסת חדש בשיכון חב"ד בלוד בו הוא מתגורר והוא נקרא לשמש כרב בית הכנסת החדש "גבעת ליובאוויטש" והוא נטל את תפקיד זה על גביו[19].
משנתו החינוכית
ע'פ משנתו של הרבי בחינוך ובפרט בהשפעה בגיל הנוער, בענין המעלה הנחיצות והאופן הנדרש בקשר האישי והשיחות אישיות עם התלמיד.
ולדוגמא במכתב[20] לישיבת תומכי תמימים לוד (אגרת ה'רל): "והעיקר הדיבור עמהם בפרטיות... תועלת לא בערך יותר... שיחה באופן בלתי רשמי מזה הקרוב לתלמיד יותר ואשר לפניו יכול לגלות כל לבו, וק"ל".
וכן במענה בגוף כתב יד קודש בנושא[21]: "בכדי להשפיע על מי שהוא ובפרט על הנוער בתקופתנו - צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות... אין כל אפשריות הנ"ל - עלול גם, חס ושלום להזיק..." וכן בעוד ריבוי מקומות.
רואה ערך עליון (בחינוך בכלל ובעולם ההשפעה בפרט) ביצירת קשר האישי עם התלמיד ולא ח"ו כטפל או כענין משני. וסבור שההצלחה האמיתית לטווח ארוך בבחינת "חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" היא רק ע"י הסתכלות והתייחסות על כל תלמיד כאינדיבידואל הן בשיחה אחד על אחד והן בלימוד בהישגים וכל המסתעף.
לקריאה נוספת
- שבועון כפר חב"ד, עשית תשועה גדולה, גיליון 1887.
קישורים חיצוניים
- עולם הישיבות בעידן הקורונה: כך בחורים מתמודדים, וההורים מה?
בתכנית הרדיו השבועית של האתר, אדר תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ ה"ירחי כלה" הסתיים עם המצויינים וקובץ פלפולים
- ↑ נציג המכון בכינוס תורה
- ↑ חתונת נכדת רבה של בני-ברק; אדמו"רים, רבנים ועסקנים. גלריה
- ↑ הרצאה בעניני חינוך ביום עיון לצוות גן ישראל אה"ק
- ↑ מאמר נוקב להורים ביסודות בחינוך • מאמר בענין בריאות הגוף והנפש בקשר עם מצב הקורונה • בענין 'עשה לך רב' - במדור: והם יבוננהו • ראיון על מצב הקפסולות בישיבות.
- ↑ על פי שיר השירים פרק א' פסוק ו': "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים; כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי ומבוסס על מכתב של הרבי א'תתנו, וראה ישעי' ה, ז.
- ↑ כרמי שלי: יום העיון החצי-שנתי לצוות ישיבות תומכי תמימים • ימי עיון בכ' אב באלמא אטא אצל אביו של הרבי
- ↑ כינוס שנערך בזום בעקבות מצב הקורונה
- ↑ התרגום לעברית (משפת היידיש) "לא לבד", השם על פי היום יום כ"ב אייר
- ↑ שאלות ותשובות במטרה בצורך ובחשיבות של הקו - שהתפרסמו
- ↑ פרסום אודות הקו
- ↑ הטור הראשון שהתפרסם בעלון ליובאוויטש • הטור השני • הטור השלישי • הטור הרביעי
- ↑ כרטיס מספר 1 לדוגמא
- ↑ המנשר שפורסם בישיבות במטרת ומעלת הקו.
- ↑ מה זה טאט מודע? (זו לא טעות...) ראיון - כתבה על שיטת הטיפול ב-TAT והתאמתה עם החסידות. • הריפוי הגשמי והרוחני - הפיזי והאנרגטי; בתורת החסידות - מאמר באתר chassidusapplied. • אגרת קודש מאדמו"ר שליט"א המתייחסת לעניין - עמוד א' עמוד ב'.
- ↑ הדגשה על רוח היהדות והחסידות בדווקא
- ↑ פרטים בקשר לסדנא
- ↑ כתבה שהתפרסמה בקשר עם אסיפה ליסוד הבית הכנסת
- ↑ כתבה שהתפרסמה בקשר עם פתיחת הבית הכנסת
- ↑ מכתב לישיבת תומכי תמימים לוד בצורך ובנחיצות שבשיחות אישיות.
- ↑ מענה בגוף כתב יד קודש בצורך במעלה ובאופן הנדרש לשיחות אישיות.
