ליקוטי אמרים - דף השער: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה|יישור=ימין}}{{תניא}} | |||
{{בעבודה|יישור=ימין}} | |||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
גרסה מ־01:21, 3 בפברואר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
הקדמה
טקסט
בדבריו הקצרים של בשער הספר קובע אדמוה"ז באופן תמציתי את מטרתו הכללית של הספר -
- ספר ליקוטי אמרים -
- "ליקוטי": ברוב ענוונותו קרא לספר בשם "ליקוטי אמרים", להורות שאין בדבריו שום חידוש אלא ליקוט בלבד מדברי קודמיו.
- "אמרים": תוכן הספר הוא דברים שרבינו השיב לשאלות של חסידים שנכנסו עליו ליחידות (אמרים: דברים שנאמרו בע"פ.)
- חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים - לחלק הראשון של "ליקוטי אמרים" קורא אדמוה"ז בשם ספר של בינונים, כי מטרת הספר היא להורת דרך בעבודת ה' עבור "בינונים".
- מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע - הספר נלקט מדברים שנכתבו בספרים (מקובל מפי חסידים הראשונים שכוונתו לספרי המהר"ל מפראג והשל"ה הקדוש), וממה שקיבל בע"פ מרבותיו הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
- מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו - הפסוק מעיד שכל אדם יכול לעבוד את ה', בפיו, ליבו ומעשיו, וזה בהישג יד.
- לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה - יש שני אופנים להגיע לאהבת ה':
- "דרך קצרה וארוכה": (דרך קלה להשגה, אך אינה משפיע באמת על האדם, ולאורך זמן) - האדם מעורר את רגשי לבו באופנים שונים לעבודת השי"ת, ועל ידי התעוררות זו הוא מגיע לידי רשפי אש של אהבת ה'. בדרך זו אמנם קל יותר לבוא לידי אהבת ה', כי לא נדרש בה הרבה מן האדם אלא רק לעורר את האהבה שבלב. אך מכל מקום זו דרך ארוכה, כי באותה שעה יש לאדם התעוררות גדולה, אבל כעבור מעט זמן מתבטל כוח ההתעוררות והאדם חוזר למקומו הראשון.
- והסיבה לכך היא, שאמנם בשעת מעשה האדם מרגיש התעוררות גדולה, אבל כיון שעשה זאת ללא עבודה על המידותיו ושכלו, זה לא שינה את פנימיותו ומהותו, ובתוך תוכו עדיין הוא נשאר כמקודם עם כל אותן המידות והתאוות המונעות ממנו להתקרב לאלוקות באמת. לכן בפועל יהיו הרבה מניעות ועיקובים בדרך שלא יניחו לו להפוך לבו באמת לאהבת ה'.
- "דרך ארוכה וקצרה": (דרך הדורשת עבודה פנימית, אבל משנה את פנימיותו באמת) - ואילו הדרך ה"ארוכה וקצרה" שהיא הדרך המבוארת בספר התניא, דורשת עבודה פנימית, כי בכדי להפוך את רגשי הלב מתאוות עולם הזה לאהבת ה' אמיתית, מוכרחת עבודת המוח אצל כל אחד לפי ערכו. היינו לימוד והשגה בגדלות ה'(כפי שמבואר רבות בפנימיות התורה), ולאחר מכן התבוננות והעמקת הדעת בעניינים שלמד והשיג, כדי שמההשגה שבמוח יתעורר גם בלבבו רגשי אהבה לה'.
- ונמצא שבדרך זו אין סגולות ותחבולות קלות לעורר את הלב, אלא נדרשת מהאדם "יגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת"[1]. אבל כיון שבדרך זו נשתנית מהותו ופנימיותו של האדם, ועל ידה הוא הופך בסופו של דבר את רגשי ליבו לאהבת ה' באמת, אז יוצא שהיא דרך קצרה, שהרי דוקה על ידה מגיעים לתכלית המטרה, בפועל ממש אשר על כן היא "דרך ארוכה וקצרה"
- בעזרת ה' יתברך - מלבד הפירוש הפשוט ש"בעזרת השי"ת קאי על כתיבת הספר יש משמעות נוספת: אדמוה"ז בא לעודד ולחזק את האדם הלומד את הספר ולהודיעו אע"פ שהדרך המבוארת בו היא "ארוכה וקצרה" שזו עבודה פנימית, קשה, מתמדת וביגעה רבה כל ימי חייו, מכל מקום, הובתחנו שיש לנו עזר מלמעלה, ואם רק נתייגע כראוי, אז יתקיים "בעזרת ה' יתברך"[2]
| דף השער |
|---|
| ספר לקוטי אמרים חלק ראשון
הנקרא בשם ספר של בינונים מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה בעזה"י. |
חשיבותו
כשמתחילים מחזור חדש בלימוד השיעורים היומיים על ספר התניא לומדים גם את דף השער, מפני שהוא חלק מהספר ממש. אדמוה"ז בעצמו כתב אותו.
מסופר על הרבי הריי"צ, כשהיה ילד קטן, הוא למד את אותיות האל"ף בי"ת מתוך דף השער של ספר התניא[3].
סיכום
מושגים יסודיים
קישורים חיצוניים
| הקודם: - |
דף השער | הבא: ליקוטי אמרים - הסכמה א' |
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק מ"ב.
- ↑ משיחת ש"פ תזריע מצורע תשמ"ב.
- ↑ לקו"ש מתורגם חלק ב' הוספות עמ' 175.