4,016
עריכות
מ (←פתיח: על מה אתה מדבר?) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|לשון סיפורית}} | {{לעריכה|לשון סיפורית}} | ||
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ליד הרבי.jpeg|ממוזער|הרב פרשן לצד הרבי בכניסה ל-770]] | [[קובץ:הרב אברהם פרשן ליד הרבי.jpeg|ממוזער|הרב פרשן לצד הרבי בכניסה ל-770]] | ||
הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ"ב בתמוז]] [[תר"ע]] - [[י"א אייר]] [[תשמ"ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב"ד. היה מן היושבים | הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ"ב בתמוז]] [[תר"ע]] - [[י"א אייר]] [[תשמ"ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב"ד. היה מן היושבים בשורה הראשונה מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|280px| הרב אברהם פרשן נואם]] | [[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|280px| הרב אברהם פרשן נואם]] | ||
נולד ביום [[כ"ב בתמוז]] [[תר"ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב | נולד ביום [[כ"ב בתמוז]] [[תר"ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולאמו מרת מיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר"ל]] מפראג. | ||
לאחר נישואיו בשנת תרצ"ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ"ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים | לאחר נישואיו בשנת תרצ"ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ"ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית למרת איטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות הצדיק הירושלמי רבי אשר פריינד). לאחר נישואיו עבר להתגורר ב[[ירושלים]]. מאשתו השנייה נולדו שני ילדים נוספים. | ||
בשנת [[תרצ"ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (הרב אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב אוריאל צימר, הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג"י (ר"ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא"י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר). לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב אברהם פרשן. | |||
בשנת [[תרצ"ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (הרב אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב אוריאל צימר, הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג"י (ר"ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא"י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר). לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב אברהם פרשן | |||
פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. | פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. | ||
על אף חילוקי הדעות של פאג"י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם כל גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו"רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו"רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם הגאון מטשעבין וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו"ר "[[הלב שמחה]]" מ[[גור]]. | על אף חילוקי הדעות של פאג"י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם כל גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו"רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו"רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם הגאון מטשעבין וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו"ר "[[הלב שמחה]]" מ[[גור]]. | ||
בשנת תש"ז (1947) כאשר הרב פרשן טס מארץ ישראל לאירופה חלה תאונה והמטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב"ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך בפוקינג וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. | בשנת תש"ז (1947) כאשר הרב פרשן טס מארץ ישראל לאירופה חלה תאונה והמטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב"ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך בפוקינג וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. | ||
כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החליט לתמוך במשפחת האדמו"ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו"ר, רבי דוד בידרמן. | כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החליט לתמוך במשפחת האדמו"ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו"ר, רבי דוד בידרמן. | ||
בשנת [[תש"ח]] (1948) לכשהוקמה ממשלת החירום הראשונה בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שונה שמו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שנדרש משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ. | בשנת [[תש"ח]] (1948) לכשהוקמה ממשלת החירום הראשונה בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שונה שמו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שנדרש משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ. | ||
בשנות הראשית של המדינה, אירע ובנו ר' דב פרשן, שפעל במסגרת ארגון דתי-קנאי, נטל חלק באירוע למען קודשי ישראל שגרם למאסרו יחד עם הרב מרדכי אליהו, (לימים הראשון לציון), והמשטרה מנעה פגישת עורך דין עם העצורים. הרב פרשן הבין כי עליו לפעול בצורה שונה, ויצר מהומה ברחוב בתואנה כלשהי, והחל לזרוק כסאות לכל עבר בבית קפה בסמיכות לבית המעצר. עד מהרה הגיעו למקום שוטרים שעצרוהו. הוא נלקח אחר כבוד לבית מעצר בו נכלא גם בנו, | בשנות הראשית של המדינה, אירע ובנו ר' דב פרשן, שפעל במסגרת ארגון דתי-קנאי, נטל חלק באירוע למען קודשי ישראל שגרם למאסרו יחד עם הרב מרדכי אליהו, (לימים הראשון לציון), והמשטרה מנעה פגישת עורך דין עם העצורים. הרב פרשן הבין כי עליו לפעול בצורה שונה, ויצר מהומה ברחוב בתואנה כלשהי, והחל לזרוק כסאות לכל עבר בבית קפה בסמיכות לבית המעצר. עד מהרה הגיעו למקום שוטרים שעצרוהו. הוא נלקח אחר כבוד לבית מעצר בו נכלא גם בנו, וכך יכל להיפגש עם בנו. | ||
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל"ז]])]] | [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל"ז]])]] | ||
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]] | [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]] | ||
שורה 43: | שורה 33: | ||
כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו"רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. | כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו"רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. | ||
לבסוף הגיע גם ל-[[770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]] | לבסוף הגיע גם ל-[[770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], הדברים השפיעו עליו רבות והוא נהיה בעקבות כך חסיד חב"ד. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג"י. | ||
פעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. לשאלות שונות שהפנו נכדיו אל הרבי, המענה היה לעיתים קרובות "כעצת זקנו\זקנה הרא"פ", וזאת אף בענייני הכלל, כשלוחים. | פעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. לשאלות שונות שהפנו נכדיו אל הרבי, המענה היה לעיתים קרובות "כעצת זקנו\זקנה הרא"פ", וזאת אף בענייני הכלל, כשלוחים. | ||
זכה לקבל הוראות רבות מהרבי בענייני עסקיו בנדל"ן. בתחילה קנה שטחים גדולים קרוב לטורונטו, בסוברו כי העיר צפויה להתרחב וערך השטחים הללו יעלה, וכך אכן היה. אולם כשהתעסק בנדל"ן ביוסטון, כתב לו הרבי את דברי חז"ל "הרוצה לאבד ממונו ישכור פועלים ואל ישב עמהם" | זכה לקבל הוראות רבות מהרבי בענייני עסקיו בנדל"ן. בתחילה קנה שטחים גדולים קרוב לטורונטו, בסוברו כי העיר צפויה להתרחב וערך השטחים הללו יעלה, וכך אכן היה. אולם כשהתעסק בנדל"ן ביוסטון, כתב לו הרבי את דברי חז"ל "הרוצה לאבד ממונו ישכור פועלים ואל ישב עמהם", שמכיון שהוא גר הרחק מיוסטון ולא יוכל לפקח על עסקיו, הרי הוא צפוי להפסדים.עד מהרה אכן נוכח לדעת כי כך פני הדברים והשתדל לצאת מהעיסקה בהקדם האפשרי ולעזוב את המקום. | ||
==בונה מוסדות חב"ד== | ==בונה מוסדות חב"ד== |