אגרת הקודש - סימן ג' – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''אגרת הקודש ג' - וילבש צדקה כשריון'''
'''אגרת הקודש ג' - וילבש צדקה כשריון'''


==מבוא לפרק==
==מבוא==
לאחר ההקדמה הכללית [[אגרת הקודש - פרק א'|פותחין בברכה]], מתחיל [[אדמו"ר הזקן]] לבאר את מעלות הצדקה, זו למעלה מזו. מעלתה הראשונה היא, שהשפע '''הגשמי''' לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן.
לאחר ההקדמה הכללית [[אגרת הקודש - פרק א'|פותחין בברכה]], מתחיל [[אדמו"ר הזקן]] לבאר את מעלות הצדקה, זו למעלה מזו. מעלתה הראשונה היא, שהשפע '''הגשמי''' לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן.


==גוף הפרק==
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת ג'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ג'}}}}
{{קטע תניא|קטע=אגרת ג'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ג'}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום==
:גדולה צדקה מכל המצוות - שכולן פועלות רק בגן עדן{{הערה|מוסיפות אורות עליונים.}}, והיא גם '''בעולם הזה'''.
:גדולה צדקה מכל המצוות - שכולן פועלות רק בגן עדן{{הערה|מוסיפות אורות עליונים.}}, והיא גם '''בעולם הזה'''.
*משולה הצדקה לשריון: מצד אחד יש בו נקבים (המאפשרים תנועה קלה), ומצד שני הם מכוסים קשקשים (למנוע חדירת החיצים).
*משולה הצדקה לשריון: מצד אחד יש בו נקבים (המאפשרים תנועה קלה), ומצד שני הם מכוסים קשקשים (למנוע חדירת החיצים).
שורה 15: שורה 15:
:כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות{{הערה|שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת '''התענוג''' - ולא המשכת רצון '''פרטי'''.}}.
:כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות{{הערה|שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת '''התענוג''' - ולא המשכת רצון '''פרטי'''.}}.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים==
*[[ממלא כל עלמין]]
*[[ממלא כל עלמין]]
*[[סובב כל עלמין]]
*[[סובב כל עלמין]]