אגרת הקודש - סימן ג' – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''אגרת הקודש ג' - וילבש צדקה כשריון''' | '''אגרת הקודש ג' - וילבש צדקה כשריון''' | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
לאחר ההקדמה הכללית [[אגרת הקודש - פרק א'|פותחין בברכה]], מתחיל [[אדמו"ר הזקן]] לבאר את מעלות הצדקה, זו למעלה מזו. מעלתה הראשונה היא, שהשפע '''הגשמי''' לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן. | לאחר ההקדמה הכללית [[אגרת הקודש - פרק א'|פותחין בברכה]], מתחיל [[אדמו"ר הזקן]] לבאר את מעלות הצדקה, זו למעלה מזו. מעלתה הראשונה היא, שהשפע '''הגשמי''' לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן. | ||
==גוף | ==גוף האגרת== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת ג'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ג'}}}} | {{קטע תניא|קטע=אגרת ג'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ג'}}}} | ||
==סיכום | ==סיכום== | ||
:גדולה צדקה מכל המצוות - שכולן פועלות רק בגן עדן{{הערה|מוסיפות אורות עליונים.}}, והיא גם '''בעולם הזה'''. | :גדולה צדקה מכל המצוות - שכולן פועלות רק בגן עדן{{הערה|מוסיפות אורות עליונים.}}, והיא גם '''בעולם הזה'''. | ||
*משולה הצדקה לשריון: מצד אחד יש בו נקבים (המאפשרים תנועה קלה), ומצד שני הם מכוסים קשקשים (למנוע חדירת החיצים). | *משולה הצדקה לשריון: מצד אחד יש בו נקבים (המאפשרים תנועה קלה), ומצד שני הם מכוסים קשקשים (למנוע חדירת החיצים). | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
:כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות{{הערה|שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת '''התענוג''' - ולא המשכת רצון '''פרטי'''.}}. | :כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות{{הערה|שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת '''התענוג''' - ולא המשכת רצון '''פרטי'''.}}. | ||
==מושגים יסודיים | ==מושגים יסודיים== | ||
*[[ממלא כל עלמין]] | *[[ממלא כל עלמין]] | ||
*[[סובב כל עלמין]] | *[[סובב כל עלמין]] | ||