![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ויעקב הלך לדרכו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]] | [[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]] | ||
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי תשרי שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו. | '''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו. | ||
ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]] ובמוצאי [[שבת בראשית]]. | |||
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לדבר, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[שבת בראשית]] | *[[שבת בראשית]] | ||
*[[צאתכם לשלום]] | *[[צאתכם לשלום]] | ||
גרסה מ־05:59, 2 בספטמבר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | ||
| אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. | |||
"ויעקב הלך לדרכו" הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי תשרי שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.
בליובאוויטש ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי שמחת תורה ובמוצאי שבת בראשית.
המשל שהביא אדמו"ר הריי"צ לדבר, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום[1].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ שיחת שמיני עצרת תש"ז
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |