הלל הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ישראל לייב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הלל הזקן''' היה [[תנא]] מצאצאיו של [[דוד המלך]], [[נשיא]], וראש שושלת הנשיאים עד [[רבן גמליאל השישי]] (דור 14 להלל הזקן), תלמיד [[שמעיה ואבטליון]]. | '''הלל הזקן''' היה [[תנא]] מצאצאיו של [[דוד המלך]], [[נשיא]], וראש שושלת הנשיאים עד [[רבן גמליאל השישי]] (דור 14 להלל הזקן), תלמיד [[שמעיה ואבטליון]]. | ||
היה [[עני]] מרוד, ועליו אמרו "הלל מחייב את העניים". | היה [[עני]] מרוד, ועליו אמרו "הלל מחייב את העניים"<ref>יומא לה ב</ref>. | ||
הוא הצטיין במיוחד במידת ה[[ענווה]], עד שאמרו עליו לעולם יהא אדם ענוותן כהלל. | הוא הצטיין במיוחד במידת ה[[ענווה]], עד שאמרו עליו "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל"<ref>[[מסכת שבת]] ל ע"ב – לא ע"א</ref>. | ||
כאשר בא אליו גר במטרה לגיירו, לאחר שנדחה בתקיפות על ידי [[שמאי הזקן]], הוא קיבלו ב[[אהבה]] וגיירו. [[הרבי]] מסביר{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&hilite=d5855ff0-97ed-4359-8b4b-03d754b11477&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=383 ח"ג].}}, כי שמאי הזקן דחאו מפני שלא ניכרה עליו ניצוץ של קדושה, אבל הלל הזקן בענוותנותו המרובה יכול היה לרדת אפילו למדריגה כזו נמוכה. | כאשר בא אליו גר במטרה לגיירו, לאחר שנדחה בתקיפות על ידי [[שמאי הזקן]], הוא קיבלו ב[[אהבה]] וגיירו. [[הרבי]] מסביר{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&hilite=d5855ff0-97ed-4359-8b4b-03d754b11477&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=383 ח"ג].}}, כי שמאי הזקן דחאו מפני שלא ניכרה עליו ניצוץ של קדושה, אבל הלל הזקן בענוותנותו המרובה יכול היה לרדת אפילו למדריגה כזו נמוכה. |
גרסה מ־03:12, 9 באוקטובר 2020
הלל הזקן היה תנא מצאצאיו של דוד המלך, נשיא, וראש שושלת הנשיאים עד רבן גמליאל השישי (דור 14 להלל הזקן), תלמיד שמעיה ואבטליון.
היה עני מרוד, ועליו אמרו "הלל מחייב את העניים"[1].
הוא הצטיין במיוחד במידת הענווה, עד שאמרו עליו "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל"[2].
כאשר בא אליו גר במטרה לגיירו, לאחר שנדחה בתקיפות על ידי שמאי הזקן, הוא קיבלו באהבה וגיירו. הרבי מסביר[3], כי שמאי הזקן דחאו מפני שלא ניכרה עליו ניצוץ של קדושה, אבל הלל הזקן בענוותנותו המרובה יכול היה לרדת אפילו למדריגה כזו נמוכה.