ארון קודש

ארון קודש או היכל הוא המקום בו מונחים ספרי התורה בבית הכנסת. הארון ממוקם ב"כותל המזרח" המכוון כנגד ארץ ישראל וירושלים.

רקע

במשכן ובבית המקדש היה מונח בקודש הקדשים ארון הברית שנקרא גם ארון הקודש. בארון, היו מונחים לוחות הברית, שברי הלוחות וספר התורה שכתב משה רבינו. הארון היה עשוי כעין ארגז מעץ מצופה זהב עליו היו הכפורת והכרובים.

משחרב בית המקדש וכתחליף באו בתי הכנסת, בהם ה' משרה את שכינתו כ"מקדש מעט", הניחו את ספרי התורה בקדמת בית הכנסת בתיבה מיוחדת, והיא נקראת "ארון הקודש". בהמשך, בתקופות אחרות, בנו ארון עץ ל"ארון קודש" ובתקופות אחרות ב"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה.

הרבי נוגע בפרוכת בכניסתו לבית הכנסת

בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את הפרוכת שהבדילה בין הקודש לקודש הקדשים. מנהג ישראל הוא לשים את הפרוכת מחוץ לארון, אך יש מקור ברש"י ובתוספות במסכת מגילה על פרוכת פנימית. על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת.

בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה.

במשך ההסטוריה נהגו בבתי הכנסת של קהילות עדות המזרח והספרדים שארון הקודש הוא כ"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. סדר הישיבה בבית הכנסת אינו לכיוון ההיכל אלא לכיוון בימת הקריאה העומדת במרכז בית הכנסת בה ממקום גם החזן.

בקהילות האשכנזים נהגו במשך ההיסטוריה בארון קודש מעץ המסמל כאמור את ארון הברית שהיה עשוי מעץ. בסמוך לארון ממוקם החזן, וסדר הישיבה בבית הכנסת הוא לכיוון זה.

באגרות קודש של הרבי ישנו מענה ליהודי ששאל את הרבי באופן העמדת הארון קודש, שיהיה בולט מחוץ לכותל. וממנו למדים עד כמה מדוייקת ההנהגה בבית הכנסת בעניינים אלו. וכך כתב לו הרבי: "יש לברר אם יש בזה משום שינוי מנהג, ובאם לא נעשה באופן דבליטות כאלו מבחוץ עד עתה, הרי אין לחדש ענין זה, וכידוע עד כמה נזהרו בדקדוק ביותר וביותר מבלי לעשות שום התחדשות בעניני בית הכנסת אפילו בדברים קלים, ואפילו אם לכאורה אין בזה חשש על אתר, כי הרי הרואה האומר מה נשתנה שינוי זה משינוי אחר, וד"ל".

פתיחת הארון

ערך מורחב – פתיחת הארון

מנהג פתיחת הארון הוא חלק ממנהגי בית הכנסת, והוא נהוג בשעת הוצאת והכנסת ספר התורה לקריאה בימי שני וחמישי שבתות ומועדים, וכן לאמירת תחנונים ופיוטים בימים הנוראים ובימי הסליחות.

פתיחת הארון במועדים שונים נחשבת לסגולה, ובקהילות רבות נוהגים למכור את הפתיחה.

מנהגים

הארון

בעת פתיחת הארון נוהגים להביט לכיוון ארון הקודש ולעמוד.

המנהג בפתיחת הארון הוא להסיט את הפרוכת מימין לשמאל.

הרבי נוהג הן בכניסתו לבית הכנסת לתפילה או למעמדים אחרים כחלוקת דולרים וכדומה, והן ביציאתו, לגעת בפרוכת הארון קודש. במעמד היחידות כללית המתקיים בחלקו האחורי של הזאל הגדול הרבי נהג להביט לעבר ארון הקודש. בהזדמנות מסויימת, הסתירו מחיצות את הארון והרבי ביקש להסירן.

יש הנוהגים בעת הוצאת ספרי התורה מהארון בשמחת תורה להקפות, להניח בתוך הארון נר דולק.

הפרוכת

מנהג ישראל להחליף את הפרוכת בימים הנוראים ובכל חודש תשרי עד ז' חשוון לפרוכת לבנה. כך הוא המנהג גם במפה של בימת קריאת התורה ובעמוד החזן ואף במעיל ספרי התורה עצמם.

בתשעה באב נהוג להסיר את הפרוכת מארון הקודש ומהבימות ולהחזיר המפה של בימת הקריאה רק בעת הקריאה.

ארון הקודש ב-770

ארון הקודש המיוחד המפואר את כותל המזרח בזאל הגדול שב-770 נבנה על ידי גבאי בית הכנסת הרב יעקב ליפסקר, שהיה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית הכנסת, עשויים מעצים משובלים. כשביניהם: *ארון הקודש הגדול בבית המדרש ב-770.

• ארון הקודש בזאל הקטן ב-770.
• סטענדערים רבים הפזורים ברחבי 770.
• שולחן מעוטר שהוצב בקומה השניה בביתו הפרטי של הרבי.

בשנים הראשונות הפרוכת שעליו היתה צרה ולאחר מכן הוחלפה ברחבה. החל משנת תשמ"ח רקומה על הפרוכת הקדשה לזכר נשמת הרבנית חיה מושקא. משנת תשנ"ג? ואילך מתנוססת הכרזת יחי אדוננו על החלק העליון של הפרוכת.

בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-770 ומהם:

• ישיבת חח"ל צפת
• בית הכנסת תפארת אליעזר בנחלת מנחם
• בית הכנסת חב"ד בביתר עילית
• בית חב"ד רביבים, ראשון לציון

קישורים חיצוניים

• האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש? הרב יוסף ישעיה ברוין